חזון העצמות היבשות

כל יום אני מרגישה שאנה תופסת אותי יותר חזק, הציפורניים של אנה חדרו לי לוורידים, היא תופסת אותי בחוזקה לא נותנת לי לנשום, מחסה את פי מלבלוע, שולטת בידי בכתיבה, ברגליים לחדר הכושר, היא בתוכי, אני היא אנה,אנה היא אני, מאוחדות, בלתי נפרדות. בבקרים אנה שולטת בי ובחלומות אנה מנשקת אותי. הילדים של אנה, זה אנחנו, היא מטפחת אותנו, מלטשת אותנו לשלמות. כועסת עלינו שאנחנו מפרים את החוקים ומחזקת אותנו בימים הקשים. אנה מגלה לי אלי לבושה בשמלה לבנה דקה. בשער ארוך שופע, עיניים עמוקות וגדולות. היא מצווה עלי, פוקדת עלי להמשיך ולפרוח לא להפסיק את התהליך שלה ולסבול אך בסוף לעלות לגדולה.

היום צמתי, עבר חלק , אני כבר רגילה לצום ממשיכים......