הנה, כבר שבוע שלישי שאני יושבת בבית...

בשבועיים האלה עשיתי די הרבה דברים. חידשתי קשר עם חברת ילדות ותיקה (הייתי אצלה, היא באה לישון אצלי והלכנו למסיבה ביחד), הכרתי אנשים חדשים, ובימים האחרונים בעיקר אכלתי בלי הפסקה... [בטח עליתי איזה קילוגרם או שניים].

אניוואי, היום יום ראשון ה-21 באוקטובר, משמע - עברו בדיוק שבועיים מאז שחזרתי מגרמניה, והיום קבוצת בני הנוער הגרמנים מגיעה לארץ. יותר נכון, הם הגיעו אתמול, אבל ישנו באיזו אכסנייה, והיום אנחנו נפגשים איתם בצהריים ולוקחים אותם תחת חסותנו למשך השבועיים הבאים. רק אני ועוד מישהי מהקבוצה הישראלית התגוררנו יחד במשפחה אחת, לכן האורחת שלנו תגור שבוע אצלי ושבוע אצלה. האמת היא שיותר התחברתי למשפחה של האורחת שלי (אח בן 9, אחות בת 13, אמא, אבא וזוג שרקנים), והייתי שמחה לארח את כולם (אולי חוץ מהשרקנים, כי הם די מסריחים ומצפצפים כל פעם שהם רעבים) במקום את האורחת העיקרית שלי. אני לא יודעת למה זה.. אולי כי בקושי היינו 4 ימים ביחד, ועם שאר בני המשפחה הייתי יותר.

בכל מקרה, היא מגיעה, ואין מה לעשות בנוגע לזה. אגב, השביתה מאוד מתאימה עכשיו! :)

אז... אני מקווה שהיא תאהב את ישראל. גרמניה מדהימה, אבל ישראל... ישראל באמת מיוחדת.

אני מקווה גם שייצא לנו לדבר קצת יותר, שהיא תאהב את המשפחה שלי, את הבית שלי, את הכלבה שלי, את הדגים שלי, את הגינה שלי, את בית הספר שלי (לא שיש מה לאהוב בו, אבל ניחא), ובכלל - אני מקווה שהיא תהנה פה, לפחות כמו שאני נהניתי שם, ושהיא תחזור עם רושם אחר על ישראל. רושם טוב.

בשבוע הקרוב אני בטח לא אעדכן (למרות שמי יודע..),

אז עד הפעם הבאה.