למה לא היא?

ששוכבת לבד בלילות,

וחושבת על כמה שהיתה רוצה להיות

כמו השאר.

ולמה לא היא?

שפוחדת כל-כך מתגובות,

ופוחדת לתת לאחרים לראות,

את מה שמסתתר מבעד לחיוכים ולדמעות.

אז למה לא היא?

שזקוקה למגע נואשות.

שזקוקה לליטוף, לחיבוק...

למבט, לפחות.

למה לא היא?

גם היא רוצה לחוות.

וגם היא רוצה לנסות.

גם היא רוצה להמריא, להשתנות.

ולמה לא היא?

שתמיד מנסה להשוות.

כאילו שיש מה להסתיר, מה להאדיר,

ומה לשמור בסוד.

אז למה לא היא?

היא שמשתוקקת לנצח סופסוף,

היא שמתנהגת בילדותיות בלי סוף,

היא שרוצה לצחוק להם בפנים,

היא שצועקת עליהם חזק מבפנים,

היא ששואפת תמיד לטוב ביותר,

היא שמבולבלת מכל דבר אחר,

היא ששוקעת עם כל מילה שונה,

היא שיודעת שכלום לא השתנה,

היא שצריכה בצורה בלתי נשלטת,

שכולם רק ייראו...

שהיא יכולה.

נו, אז... למה לא היא?

טימטומוח. אני יודעת. אבל זה היה צריך לצאת מתישהו.