בחיים שלי לא הייתי כ"כ לבד
אני כל היום מחכה להודעה מאחד שאני בכלל לא מכירה, אולי דווקא בגלל זה
התייאשתי כבר כמעט טוטאלית מכל מי שאני מכירה, אני חייבת להכיר אנשים אחרים
אני פשוט כ"כ עצבנית ומאוכזבת מכולם, לא כזה יודעת למה אפילו
צפוי צפוי אבל בכל זאת מאכזב
כבר הגעתי לנקודה שנמאס לי מעצמי.. לא מסוגלת יותר לחפור בעצמי
בנוסף לכל זה יש לי פיפי כל חמש שניות [לא שזה קשור אבל זה ממש מרגיז]
וגם עוד כמה כשלונות אישיים שאני לא אציין פה מפאת הדיסקרטיות
אבל אני ממש לא בתקופה טובה, ותאמת שהתקופה הזאת די נמשכת כבר מאוקטובר

מה שאני באמת צריכה לעשות זה יום בתל אביב עם עצמי
לשבת באיזה בית קפה בדיזינגוף לבד לבד לבד ובאמת שאני לא צריכה את הלבד הזה אבל זה מה שאניא עשה
פשוט לעצום עיניים, לשים את עצמי על טייס אוטומטי ולעבור את השנה הזאת
יש לי מיונים לכמה דברים ממש טובים בצבא, אני מקווה שלפחות התקופה של הצבא תפצה על התקופה הזאת.

דרך אגב, אתם הזוג הכי יפה שראיתי בחיים שלי, וסיימתי לקנא בכם.

עריכה -
התחלתי לקרוא בבלוג של חלי גולדנברג, השחקנית. היא מדהימה בעיני.. בתור אישה קודם כל.

דברים לעשות עד גיל 20 [יש לי שנתיים וחצי, מספיק] -
צניחה חופשית
חצי שנה בניו יורק
סנואובורדינג
קורס צלילה
קורס גלישה

וכן, אני אוהבת ספורט אתגרי ולא זה לא בגלל שאני אוהבת לחיות על הקצה למרות שאני דווקא כן.

היום היה לי זימון להמשך מיוני קד"צ [לבנות עם נתונים גבוהים כמו שלי.. עלק]
היה שם שאלון באורך הגלות שחפר בעצמי כמו לוידעת מה ועוד אחד עם שאלות שאמורות להוציא אותך חרמנית, אלימה, וברברית. אל דאגה, לא שיתפתי פעולה עם הקנוניה.
טוב, דף ראשון של השאלון - חצי עמוד "קורות חיים". בטח קורות חיים.. אם רק היה קורה משהו בחיים שלי היו לי אולי קורות חיים.
מה שנקרא הקורות חיים שלי מסתכם בערך ב - "נולדתי בתל אביב ביולי 92 ובגיל חמש וחצי עברתי ל [פרבר סו קולד פלצני של תל אביב]..."
קצת פדיחה.
אחרי זה באה שאלה עוד יותר נוראית - "אדם בוגר מסוגל לנתח את אופיו. תן מספר תכונות חיוביות שלך ומספר תכונות שליליות."
ועכשיו באה השאלה [שלי] איךךךךךךךך כוסמק איךךךךךךךך אני יושבת שעות, ימים עם עצמי ומנתחת לפרטי פרטים כל תכונה וסדק באופי שלי וכשזה מגיע לשאלות האלה זה מתחיל ונגמר ב - "מתלקחת מהר, אבל סולחת מהר" כמו איזה ילדה אוטיסטית בת שלוש איךךךךךךךךךךךךךךךךךך

אבל היה נחמד, ולהיות בתל אביב, גם אם זה בחום של 60 מעלות בצל, תמיד עושה לי טוב.



מה הקשר של התמונה? אין קשר.

יוווו יש לי אייפון... זה כזה מגניב
סורי, הייתי חייבת להתלהב כמו ילדה בת 6.

הסתכלות קצת שונה על הדברים, גישה חיובית יותר. מה ששמש יכולה לעשות.. :)

עריכה:
מה נסגר איתי? ככל שהמסיבה יותר מזעזעת אני יותר נהנת?
אתמול ילדה מהכיתה שלי סגרה מועדון ל-18 שלה.. באמת מועדון פצצה, כניסה חינם, בר חופשי [אלכוהול תוצרות חוץ.. וודקה רדבול זה אשכרה אבסולוט עם רדבול ולא פינלנדיה עם בלו] ותכלס - לא נהנתי בכלל. לא תפסתי ראש, ונמאס לי כבר לנסות באיזשהו שלב.. פשוט לקחתי דיאט קולה מהבר וישבתי בדיכאון בצד כמו איזה פוסטמה בערך שעתיים וחצי. הייתי עסוקה בלקנא בכולם.. למה כולם כ"כ שמחים, למה כולם מתנשקים, למה לכולם יש חיים מרגשים. רק אני תקועה באותו חרא כל החיים שלי ואין לי .. לא יודעת מה לשנות את זה. קיצר, תנו לי אורווה עם שוטים של אציטון 70% ואני הכי אהנה. מובטח.
מה חוץ מזה? עשיתי הזמנה מאמזון, של 4 ספרים.. הם כנראה יגיעו בעשור הבא.

נהייתי מזה סוציומטית.
אני שוקלת לטוס על הנשף סיום [גמכן בולשיט], אני שונאת ארוחות משפחתיות, שונאת שיש אנשים בבית, מחפשת כל היום את הלבד שלי. אני גם לא כזה מחכה לימי שישי כי אני כבר כ"כ עייפה מהשבוע שאני סתם יוצאת שפוכה מעייפות, בכוח, ולא נהנת.
שיהיה..
בחיים לא חשבתי שאני כ"כ אחכה לעזוב את התיכון, ותאמת שמזה לא רואים את זה עליי. בגדול אני בנאדםמ חברותי, אין מצב שאני לבד או משהו.. אבל אני פשוט כ"כ רוצה לעזוב כבר, להכיר כבר אנשים חדשים, כי די מיציתי.
אם כבר מזכירים צבא אין לי מושג מה אני עושה. אני בגדול חושבת עכשיו בכיוון של מאבחנת פסיכוטכנית, השאל היא מתי מזמנים אותי למבחנים ואם אני עוברת אותם. חלאס כבר באלי להצליח במשהו אחד בחיים שלי.. כי בינתיים עד עכשיו החיים שלי הם סוגשל רצף של כשלונות.
טוב אז עכשיו פחות דיבורים יותר מעשים - אני הולכת להתקלח עכשיו, לשים בתיק 300 שקל לנשף המזדיין הזה, ומחר אחרי ביצפר אני הולכת להסתגר בחדר עם הלפטופ, כוס קפה, ועל היופי של זיידי סמית'.

צ'ירס בביי.

חזרת פתאום
הנה אתה בבית.
תן לי רק דקה לנשום...
באת לי כ"כ כ"כ פתאום
היה לי קשה
אבל אני לא מתלוננת.
כי אני יודעת ש...
גם לך היה ודאי לא קל
אם
אם רק
ורק אם תרצה
נהיה פה גם מחר
אל תתנצל
תראה כעת,
זה לא חשוב.
תן לי דקה
להתרגל
אלייך
שוב.