הרבה זמן לא כתבתי בבלוג. לא הרגשתי צורך. אבל עכשיו... כשהגיוס מתקרב, פתאום היה לי חשק לכתוב.
מאוחר יחסית, עכשיו 02:47 (כן, עכשיו תבדקו כמה זמן לוקח לי לכתוב פוסט XD)... אבל למען האמת, במשך כשבועיים, אולי קצת יותר, אני פשוט לא מצליחה להירדם. אני הולכת לישון בשעות שהציפורים כבר מצייצות. אני נכנסת למיטה בשעות כמו 3-4 לפנות בוקר, אבל אני לא נרדמת, אלא רק לקראת 5-6 לפנות בוקר (או שאני צריכה לומר כבר: בוקר?). הרבה מחשבות יש לי בראש שמפריעות לי לישון. הדבר היחיד שמצליח להרדים אותי זה מוזיקה. כן, מוזיקה.
אני לא בטוחה שהגיוס הוא זה שמפריע לי להירדם, אלא יותר מידי מחשבות... על העתיד (הרבה), על מה אני אעשה מחר, על "למה לעזאזל אני לא מצליחה להירדם?". אני אפילו מנסה לספור כבשים. כן, כבשים. לפני יומיים ספרתי עד 200 כבשים ובאנגלית! ולא, עדיין לא הצלחתי להירדם. עד שלקחתי את האייפוד, שמתי שירים מדרמות קוריאניות (כן, דרמות קוריאניות XD) ונרדמתי כעבור... רבע שעה? לא זוכרת בדיוק.
האמת היא שזה מתחיל לעצבן אותי כבר, כי אני רוצה לישון בשעות נורמליות, אבל פשוט לא מצליחה. אני לא חושבת שזה עניין של 'לא רוצה', אלא שפשוט העיניים שלי אפילו לא מרגישות עייפות, הגוף שלי עוד... ער. לא יודעת איך להסביר את זה, פשוט העייפות לא מגיעה. אבל אני כופה על עצמי לישון, כי היי, אני צריכה לישון!
חשבתי על לנסות לילה לבן אחד, ואז אולי זה מה שיסדר לי את השינה. ואני ממש צריכה שינה מסודרת עכשיו, כי אוטוטו - אני נכנסת למסגרת של הצבא ופה זה לא צחוק, אני הולכת לקום ב- 6 בבוקר (וזה יכול להיות גם 5 או מאוחר יותר, תלוי איפה אשרת ואעשה טירונות).
בכל אופן, את הפוסט הזה כתבתי בשביל הצבא ולא בשביל השינה שלי.
אני מתגייסת ממש בקרוב - 17.11. התפקיד שלי אמור להיות 'רכזת כח אדם' בחיל השלישות. נשמע לי תפקיד אחלה. רק שאין לי מושג מה אני בדיוק הולכת לעשות - לטפל בטפסים של חיילים? לקבל חיילים חדשים לצה"ל?
אז זהו, שמסתבר שחיל השלישות עורכים ביקורי בית למתגייסים לאותו חיל (ז"א חיל השלישות). ובכן, מחר אמורים להגיע אליי לביקור. כמובן בתיאום, חיילת שנשמעת מאוד נחמדה דיברה איתי בפלאפון והסבירה שעורכים ביקורים וכד' וקבעה איתי יום ושעה, וביקשה שיהיה הורה בבית.
אתמול קיבלתי גם מכתב מהצבא בדואר שמספר קצת על ביקור הבית הזה. ביקור הבית בעצם בא כדי לענות לי על שאלות שיש לי ולהסביר לי על התפקיד שאני נכנסת אליו. אבל האמת, נראה לי שהם גם רוצים להכיר אותי ולראות אותי ב"סביבה הטבעית" שלי. אין לי שום בעיה עם זה. האמת היא שמאוד מעניין אותי לשמוע מה יש להם לומר... באמת אני רוצה לדעת מה הוא באמת התפקיד הזה וזה יהיה נחמד שיענו לי על השאלות שלי.
כמו כן, באותו מכתב קיבלתי גם הזמנה לכנס של חיל השלישות. זה יהיה בצריפין בעוד שבוע. הכנס גם כולל כמה הסברים על החיל וכאלה והבנתי שיש שם סדנה כלשהי (אפילו כתוב לי להביא כלי כתיבה XD). והאמת שהכנס הזה הוא בשעות סבירות בהחלט. מהשעה 11 בבוקר עד השעה 3 בצהריים. אני לא אצטרך לקום מוקדם מידי וזה לא יהיה חופר (מצטערת, אבל כנסים והרצאות ארוכות פשוט חופרים וזה רק מעייף ובסוף יוצאים עם כלום).
הדבר היחיד שמבאס אותי בזה - שאני אצטרך ללכת לבד. כן... זה קצת מפריע לי. לצו הראשון ההורים הסיעו אותי (כן, כן), בצו הראשון הייתי אמנם קצת לבד בפנים... למרות שהכרתי בחורה נחמדה ששוחחנו וכאלה עד שנפרדנו בתחנה מסויימת, וגם סרגיי היה שם בצו שני והיה איתי קצת. ביום המא"ה הייתי עם אנורה, אבל היינו בקבוצות שונות ככה שאת רוב היום הייתי עם בנות שאני לא מכירה (למרות שהכרתי איזו אחת ממש חמודה וממש התבאסתי שבסוף לא שאלתי אותה אם יש לה פייסבוק XD). ובכל אופן, עכשיו אצטרך לנסוע לבד לכנס. כן, אני צריכה להיות יותר עצמאית, הרי בצבא אני אצטרך להיות לבד באוטובוס/רכבת... אבל תנו לי להתבכיין קצת.
אני מקווה שבכנס אכיר כמה בנות נחמדות (לא יודעת אם יהיו בנים, אם יהיו - אז זה מיועד לשני המינים XD)... גם כמו שהבנתי לפי מה שכתוב על ההזמנה לכנס - לקראת סוף הכנס מצרפים אותנו לשעה של סדנא ע"פ התפקיד שנעשה בצבא - אז יכול להיות שכבר עכשיו אכיר חברות שישרתו איתי.
ועוד דבר נחמד - סופי נמצאת בצריפין, שם היא משרתת - אז בסוף הכנס אני אלך לבקר אותה :) היא אמרה לי שזה בסדר לבוא לבקר אותה - אז בכיף. בה"ד 11, המקום שאני אמורה להגיע אליו בצריפין נמצא ממש לידה -אז זה יהיה נחמד לבקר אותה שם :)
בכל אופן, לעניינינו, אני לא מפתחת תקוות, ככה לפחות נראה לי. לא רק מבחינת למצוא אנשים שאני אכיר - אלא גם לגבי התפקיד עצמו. אני רק מקווה שזה יהיה תפקיד טוב, שאני יאהב אותו ושאני לא אסבול בו. כי כמו שאני מבינה מכמה חברות שלי - יש כאלה שסובלות/סבלו בתפקיד שלהן וכמו שזה נראה - זה ממש לא כיף (גם לא נשמע כיף... איך 'לסבול' יכול להשמע כיף? XD)
טוב, אני מקווה שלא חפרתי פה. באמת לא כתבתי הרבה זמן בבלוג, אבל האמת היא שזו הרגשה נחמדה לכתוב פה שוב. אני לא בטוחה שאני אמשיך לכתוב פה, רק אם ממש יהיה מה לרשום. אולי רגע לפני הגיוס ארשום פה, אולי אפילו במהלך הגיוס ארשום פה. נראה איך אני ארגיש לגבי זה... אם יהיה את החשק לרשום שוב.
בכל אופן, אני חושבת שאני אלך לנסות לישון (השעה 03:10)... אני רק אסיים לצפות בפרק של "דקסטר" ואלך לנסות את מזלי בלתפוס שינה. אם לא - יש את Plan B - אייפוד ומוזיקה קוריאנית XD
סיום פוסט (03:11) 
(יופי, שלחתי לפירסום ת'פוסט וישראבלוג כותבים לי שאני לא מחוברת. שתהיו בריאים, ישרא. מזל שאני תמיד עושה 'העתק' לפוסט שאני כותבת במידה וזה יימחק/יעלם...)