No_OnE

מאז אותו פוסט עברו 3 חודשים,

היום אנחנו כבר שנה ביחד ומדהים לנו! 3>

אין לי טענות, מענות וכל דבר דומה אחר,

טוב לי איתה כ"כ שאני לא יכולה בלעדייה.

קשה לי.

משום מה שישי הזה הורג אותי,

הלב שלי משחק חזק הפעם..

הגעגוע אלייה לא פוסק,

אני כ"כ רוצה להיות לידה כרגע,

להרגיש אותה,

אין לי כבר כוח כל פעם ללכת אלייה ושוב לחזור לבית,

אני רוצה ללכת אלייה ולא להיפרד ממנה יותר,

אני רוצה שנהיה ביחד לנצח

ואם זה להיפרד?

אז רק כשצריך ללכת לעבודה,

רק כשחייב.

כ"כ מדהים לי איתה כשבעצם כבר לא טוב לי בלעדייה[?!]

אני כבר לא יודעת מה לחשוב,

אני כן יודעת שקשה לי,

פשוט קשה לי,

אין לי את הכוחות כבר להילחם בכלום,

אין לי את הכוחות הנפשיים להתמודד

ואין לי את הכוחות הפיזיים להילחם בכל.

אין לי כלום אך בו זמנית יש לי כ"כ הרבה,

יש לי אותה והיא היקרה לי מכל.

אם יש לי אותה יש לי הכל,

אך כמו שאמרתי בו זמנית אין לי כלום.

לא למלחמות,

כן לשקט הנפשי.. :]