היא הבטיחה לי!
היא הבטיחה שהיא לא תפגע בי!
היא הבטיחה 
למה היא ככה מתרחקת ממני?
למה היא קרה אליי?
למה 'אני אוהבת אותך' כבר לא קיים אצלה?
כואב לי כ"כ, כואב לי כל מקום בגוף,
אבל הלב? הלב שלי גוסס. . .
את הפעימות שלו אני כבר לא מרגישה. .
מדי פעם פעימה פה, פעימה שם. .
אני כ"כ אוהבת אותה,
היא כל עולמי,
הדבר הכי יקר לי בחיים!
המחנק הזה בגרון,
הדמעות שיושבות לי בעיניים. .
התחושה המגעילה הזו בבטן שמשהו לא בסדר. .
אני פשוט לא יכולה לסבול את המצב הזה,
איך מתמודדים,
איך מחזירים את מה שהיה?
היא סובלת, אני יודעת.
כואב לה, גם את זה אני יודעת.
אבל היא בוחרת לא לשתף אותי,
היא חושבת שלבד זה תמיד טוב יותר.
אתמול הזכרתי לה שלבד היא כבר לא,
ושחצי ממנה זו אני אבל אני לא באמת מרגישה ככה.
הזכרתי לה שגם אני מרגישה,
שגם לי דברים מציקים,
שגם אני אוהבת!
הקרירות לא נעלמת,
התחושה המבחילה הזו לא עוברת
ורק אני פה בתקווה שמשהו ישתנה. .
כמה משפטים קטנים שפשוט מדברים אליי. .
"..כבר הבנת את הדרך,
שלפעמים אתה נלחם, שלא תמיד יש מי שיבין,
ועוד יהיו לך רגעים קשים, אז מה. .
זה לא אומר שלא מגיע לך האושר.."
פשוט ביי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
