השסעת
בהתחלה היה טוב, מצאתי חברים, אחר כך הפכו לאויביי, הבוגדים- לאחר מכן משפחתי נטשה, ואז נשאר רק הצחוק שבא לו מאי שם ואינו נפסק
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2012
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2012
i don't want to be around people.
people annoy me.
with only myself as my company
i will go crazy soon
and then i will be lost, free, and happy
| |
pain
oh god
how can i
beyond imagination
cant type anymore
| |
אז היו לי כמה שעות של בהירות היום, באופן לא צפוי.
היות וזה אחד הימים הנתעבים ביותר עלי אדמות, יום שמביא הרס וחורבן וחרא מצב רוח איתו, זה בא כהפתעה.
הצלחתי סוף כל סוף להשלים קצת דוחות מזדיינים בעבודה, לפחות של חודש אחד, ולא נכנסתי לפאניקה כשמצאתי את עצמי במרכז של אנשים ולא הלכתי לאיבוד, עשיתי את רוב מה שאני צריכה לעשות, מה שלא עשיתי חודשים רבים, תוך שעה בערך.
אני יודעת שזה הולך ללכת לאיבוד בשאר היום (זה כבר מתרופף)
אבל אני מעריכה את הרגעים האלה.
אולי השגרה החדשה הזאת של לענג את עצמי שלוש פעמים בלילה עוד תעשה לי טוב.
| |
לדף הבא
דפים:
|  כינוי:
גמד הקומונה גיל: 35 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
