יום חמישי, 1.05.08
יום השואה תמיד היה עניין גדול בשבילי..
סבתא רבה שלי ברחה והצטרפה לצבא להילחם נגד הנאצים,
אבא שלה נרצח, אימא שלה מתה מרעב ואח שלה.. טוב בעצם אף אחד לא יודע בדיוק מה קרה לו.. אבל כנראה שהוא נרצח.
כשאני מסתכלת על סבתא רבה שלי אני מבינה כמה מזל יש לי שיש לי סבתא כזאת.
6 מליון יהודים נספו בשואה. למה? כי הם היו יהודים.
זה נורא קשה להבין את זה, אתה נרצח בגלל הדת שלך, שאיתה נולדת, אתה נרצח כי אתה כנראה "פחות חשוב" מהאחר וזה בלתי נתפס איך אפשר להשמיד מספר עצום כזה של אנשים, אנשים שכל מה שרצו זה לחיות כמו כולם, להקים משפחה, להזדקן וכמו שאומרים
"לחיות באושר ועושר"
אבל זה לא קרה..
מה שאני מנסה להגיד זה, שצריך להעריך יותר את מה שיש לך, להעריך את המשפחה, את החיים.
6 מליון יהודים לא זכו לזה. הם התחילו מהמוות ולא הספיקו לחיות את החיים.
במותם, ציוו לנו את החיים
ולכן, אנחנו חייבים לזכור ופשוט אף פעם לא לשכוח, כדי להעביר מדור לדור את הזוועות שהאנשים האלה עברו, את הרעב, את הקור
מה שבעבורנו הוא מובן מאליו, להם זה היה עניין גדול.
לזכור ולא לשכוח!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Behind My Eyes