אני בכזה בלגאן רגשי שאני בקושי יכולה לכתוב על זה פוסט..

הייתי איתו יומיים ברצף, אל תבקשו פירוט בינתיים כי גם לי אין מושג איך זה קרה..

הרגשתי בתוך חלום, ועכשיו זה נראה לי כמו סיוט כשהוא צריך

לעזוב לחודש עוד שלושה ימים ועדיין הוא מעדיף להיות עם חברים שלו (או הזונות שלו)

מאשר להחזיר לי צילצול.

אני לא רוצה לפרט את הסיפור ביננו כרגע כי אני מפחדת שיזהו אותי...

עוד כמה ימים אני אכתוב הכל...אני רק צריכה לחשוב צלול ולא להתחיל להרטיב ת'מקלדת מהדמעות.

אני כמעט לא אוכלת בשבוע האחרון(מעניין למה)

וירדתי ל67.8

אני מרגישה יותר שמנה משום מה.

אכלתי היום 500 או 600 קלוריות...חצי סלט בולגרית בארומה, שתי פרוסות לחם קל וחצי כוס הפוך דל

לא יודעת כמה זה יצא אני רק יודעת שבאלי להקיא כבר מהצהריים כשאכלתי את זה.

(הבחילות האלה כבר כל השבוע...אני בטוחה שנכנסתי ללחץ ממנו)

סליחה שהפוסט כזה מבולגן וטיפשי פשוט הייתי חייבת לספר לכן את זה למרות שאני במצב רוח מחורבן.

כבר נגמרו לי הדמעות נשבעת:(

אוהבת כל כך

3>