..just my life
חייה של ילדה מתוסבכת נפשית.. |
 כינוי:
.mia.k בת: 31 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2008
בושה.
וואו ,איזה סופשבוע.
היה ככך ארוך.
אבל סה"כ-היה נחמד (:
יום חמישי,ישר אחרי בצפר,נסעתי לחברה מיישוב אחר וישנתי אצלה.
די השתעממנו אבל היה כיף [: היה אוכל....P:
אח"כ סתם נפגשנו עם כמה ילדים וערב אחרי זה נסענו למסיבה.
היה בסדר כזה.לא משו מיוחד. . .
חזרתי ב 1:30 ,התקלחתי וישר עפתי למיטה כי היו לי רק 5 וחצי שעות שינה.
למה?
כי ב 7:00 בבוקר כבר הייתי צריכה לקום ולהתארגן ליום כזה של הכנה לקורס.
כזה יום חופררררררר.
לא משנה.
קיצר..יצא לי לדבר היום כל היום עם ידיד שלי.
טוב,ידיד? לא יודעת אם לקרוא לו ככה..
נו,אתם יודעים...תחזרו כמה פוסטים אחורה וכבר תבינו הכל.
אה! מה עוד?
פגשתי את הילד שהיה הנשיקה הראשונה שלי בזמן שהייתי עם ה"ידיד" שלי [שהוא היה הנשיקה השנייה]
היה די מביך. 
מאוד מביך.
וואו.
לא משנה.
טוב,אז סתם,רציתי לעדכן.
אה ומחר יש לי שיחה איתו.
אולי זה יהיה בסוף כן?
אני כבר משתגעת. :|
טוב,אני אעדכן כבר מחר או משו,
לילה טוב.
mia.k.
| |
בבקשה,תעזבו אותי בשקט הנפשי שלי.
נמאס לי מהכל.
נמאס לי שאומרים לי מה לעשות.
נמאס לי מהאכזבות.
נמאס לי מהכשלונות.
נמאס לי שאנשים חושבים שהם יודעים הכל.
נמאס לי שמתעלמים ממני.
נמאס לי שאפעם לא מחשיבים ברצינות את מה שיש לי לאמר.
נמאס לי לשקוע במחשבות ארורות.
נמאס לי שהבלוג זה המקום היחיד שאני באמת יכולה לפתוח את הלב,
אבל גם זה-רק כשאני אנונימית.
נמאס לי להפגע.
נמאס לי לפגוע.
נמאס לי מהצעקות.
ונמאס לי לברוח.
נמאס לי שמחשיבים אותי כ"אחת מהם".
נמאס לי לשאוף כל הזמן לפסגה.
נמאס לי מהציפיות שאחרים תולים בי,
ונמאס לי לצפות מאחרים.כי זה לא יקרה.
נמאס לי להשתגע.
נמאס לי להשבר.
נמאס לי להיות ככך פסימית.
נמאס לי להתאהב.
נמאס לי לאכזב.
נמאס לי מאהבה.
נמאס לי להפצע.
נמאס לי להרוס ולההרס.
נמאס לי מהעולם ונמאס לי מכולם.
נמאס לי ממך,וממנו,ומהם,וממנה.....
נמאס לי ממני.
זהו.נשברתי סופית.
| |
צידו האחר של העולם.
הווו הים.
איזה גלים,איזו רוח,איזה אויר...
איזה זריחות ושקיעות..
פשוט המקום המושלם.
המרפסת בחדר שלי משקיפה בדיוק לשם.
אפילו עם מדרגות עץ קטנות שמכוונות אותי ישר אל החוף.
אני חושבת שאם יש מזל אחד בעולם אז זה זה.
זה שהבית שלי על החוף.
אתם לא מבינים אפילו איזה כיף זה לקום ב-5:00 בבוקר,
לקחת גלשן ביד אחת וספר טוב ביד השנייה ופשוט לרדת אל הים.
אל הים הכחול,אל הים הגדול,אל הים העמוק,אל הים בו האפשרויות לא נגמרות לעולם.
שם.. ? שם באמת יש הרבה דגים.ואם לא הולך עם מישו אחד פשוט שוחים לכיוון אחר.לצידו האחר של הים והעולם.
אבל לא תמיד זה כל כך פשוט.כי לשחות נגד הזרם נחשבת לטעות.
אנשים לא מבינים.
אנשים לא קולטים.
אנשים חשים שהם ה-מגניבים.
הם חושבים שאם זה לא הם אז זה לא אפחד.
הם חושבים שהם יודעים הכל.
האנשים האלה,חושבים שהם בראש שרשרת המזון.
אבל תכלס? אפחד לא שם עליהם בכלל.
שילכו לעזאזל! למי אכפת מהם??
מהאנשים האלה שרומסים את כולם בדרכם לפסגה.
מהאנשים שמשמיצים,והורסים,ומלכלכים את כל אלה שמסביבם רק כדי להרגיש טוב עם עצמם..
אז די.
נמאס לי מאותם "אנשים" אם בכלל אפשר להגדיר אותם ככה.
אני לא שמה עליהם יותר.שיעשו מה שהם רוצים.
אבל שאליי? לא יעזו להתקרב.
עוד משו אחד מהם ואני מתפוצצת ומתפרצת.
וחבל.פשוט חבל.
זהו...סיימתי.תעשו עם המחשבות האלה מה שאתם רוצים.
אם אתם כאלה-תחשבו על זה שוב,כי אני יודעת שאני לא היחידה שחושבת ככה עליכם,
ואם את האנשים השניים,אני מציעה לכם להפסיק לסבול את אותם הדברים השונים שעוברים עליכם.
פשוט קומו והתנגדו.אל תיהיו הדגיגים הקטנים בשרשרת המזון שהכרישים טורפים אותם אפילו בלי ללעוס.
תיהיו הגדולים,החזקים ובעלי אופי ואישיות.
טוב,אני זזתי לנגן.
מקווה שנתתי לכם נקודות למחשבה.
מיה.ק.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
