..just my life
חייה של ילדה מתוסבכת נפשית.. |
 כינוי:
.mia.k בת: 30 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2008
 אופפ... ='[
אני כל כך צריכה אותך עכשיו.
למה לעזאזל את לא פה?!
| |
 עוד פעם.
התסכלתי עליו.
והוא שתק.
המשכתי לבהות בו.בתקווה שיגיד משו.
אבל הוא לא פתח את פיו.
עיניו העמוקות חדרו לתוכי וגרמו לי כאב.
כאב של הבנה.
בלי שאמר כלום,רק מלהסתכל בעיניו-
הרגשתי את כל הדברים שעברו עליו.
העיניים האלה,שמספרות הכל.
את כל העצב והפחד.כל השנאה והאכזבה.
ובין כל אלה-טיפה של אושר.טיפה של הבנה.טיפה של אהבה.
הרגשתי ריקה.
הוא עבר כל כך הרבה,ואני,אגויסטית שכמוני,רציתי ממנו עוד.
"למה אתה רשע? למה אתה מניאק כזה? למה אני אוהבת אותך?!"
ולו-אין תשובה.
רק המבט הזה,שמעיד על כל כך הרבה סבל-
גרם לי לשתוק.לשתוק ולהבין שהוא לא סתם אחד.
לשתוק ולהבין שגם לו,מאחורי הפרצוף היפה,
מסתתר סיפור שאפחד לא יודע.
ואולי....
אולי גם אפחד לא צריך לדעת.
אלה מפה שמלווים את הבלוג כבר מההתחלה-
יודעים שכבר כתבתי את הפוסט הזה פעם אחת.
אבל מה לעשות?
עוד פעם ההרגשה הזו.
ההרגשה שמבלבלת את הנפש וגורמת לך לחשוב עקום.
אז נכון,
זה לא על אותו בנאדם אבל ההרגשה דומה.
הכרנו,נדלקנו,זרמנו..
אז הייתה נשיקה.
הכל טוב ויפה.
אבל לנתק את הקשר אחרי זה?
למה?
ועכשיו אתה טס.
מי יודע מתי תיהיה הפעם הבאה שנדבר?
או שאולי לא נדבר עוד אפעם?
אני לא יודעת.
אני מקווה שאתה לא חושב ככה.
אני מקווה שעוד מעט אני ארים את הטלפון ואשמע את קולך.
אז אולי אנחנו לא מכירים כל כך הרבה וכל כך טוב..
אבל אני יודעת שמה שהיה שם הספיק בשבילי כדי להבין...
אני אוהבת אותך.
שמור
&amp;amp;nbsp;&amp;amp;nbsp;&amp;amp;nbsp;
בטל
| |
את שם ואני פה...
את שם ואני פה.
את הרחק מכאן ואני עדיין פה.
את עכשיו מטיילת ורואה ואני בבית לבד בודדה.
את נהנת ומכייפת ואני יושבת ומשתעממת.
כי מה כבר יש לעשות כשהחברה הכי טובה טסה?
ועוד ל-10 ימים..
טסת והשארת אותי פה בארץ לעשרה ימים שלמים של שעמום..
בעצם-זה כבר יותר מעשרה ימים כי לא נפגשנו לפני שטסת.
אופפ אני מחכה כבר שתחזרי.
אני אוהבת אותך.
אני מתגעגעת.
אני רוצה לדבר איתך ולשתף אותך בחוויות וסיפורים וכל כך הרבה דברים שקרו לי.
ואת? טסת רק היום.
עוד תשעה ימים נשארו לי להעביר בלעדייך.
אני כותבת לך את זה רק אחרי שאת כבר לא פה כדי שלא תוכלי לקרוא את זה כשאת כאן.
רציתי שתטוסי בכיף בלי לדעת עד כמה זה קשה לי שאת לא פה.
לא רציתי שתדעי,שבלעדייך? הכל אחר.הכל קשה יותר.
אני רגילה לראות ולדבר איתך כל יום.
ועכשיו כשאת לא פה...למרות שזה רק לשבוע וקצת...אני רק מחכה שתשובי.
אני יודעת שגם לך היה קשה לעזוב..
להשאיר פה חברות וחבר..
אבל כמו שאמרתי לך-תשכחי מאיתנו!
טסים לחופשה כדי לשכוח מהכל ולהרגע.
את הרי יודעת שאנחנו לא בורחים לשומקום נכון?
אנחנו צריכים אותך איתנו.
אז-יפה שלי,הנסיכה שלי,,
את המשפחה בשבילי.
ואני מתגעגעת אלייך כמו שאני מתגעגעת לשובו של אבא.
ואני אוהבת אותך כמו שאני אוהבת (למרות שאני לא מראה את זה..) את אמא ואחותי.
אז אני רק מקווה בשבילך שאת נהנת עכשיו ובכלל לא חושבת עלינו כמו שאני חושבת עלייך.
אוהבת כמו שלא אהבתי אפחד אחר,
מיה.ק. שלך. 
| |
לדף הקודם
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
