|
| 7/2010
צומת T
בפעם ההיא,
שאני שוב לא מונה אותה במספר,
הגעתי אל אותה צומת הטי.
עד עכשיו, כמו תוכנת מחשב, מצאתי את כפתור ה"רימיינד מי לייטר".
הצלחתי לדחות את הבחירה עד הפעם הבאה, נהניתי וחייתי את הרגע,
אחוז ב"נו מילא" ומלא ב"זה יגיע עוד פעם".
ודווקא עכשיו, ששוב חושך בחוץ, יום ראשון עבר מזמן ויום שבת ויתר עליי השבוע,
הגעתי אל אותה הצומת, שוב.
לכיוון אחד- דוגמא אישית, דרך הרבה עליות והתעלויות. דרך שאני לא מכיר. דרך אחרת. דרך מאתגרת.
מי שאני רוצה להיות.
לכיוון האחר- השתטות, הדרך הבטוחה האהובה והמוכרת. הדרך בה אני בטוח שאצליח. אך היא גם הדרך שבה אין לי לאן להתפתח או להתקדם.
ומכל הרגעים בעולם, עכשיו אני צריך לבחור.
מין הוכחה שלי לעצמי.
אני יכול לשנות.
אני רוצה לשנות.
אני צריך לשנות.
ועם כל הפחד מהרגע
ועם כל הפחד מהאחריות
ועם כל הפחד מהחלטה
עכשיו זה עכשיו זה עכשיו.
בחרתי בדרך הזו מזמן,
פשוט הייתי עצלן מכדי להודות בכך.
בחרתי בדרך הזו מזמן,
וזה עכשיו, או לעולם לא.
בחרתי בדרך הזו מזמן,
כדי לטשטש את ההבדל בין מי שאני,
לבין מי שאני יכול להיות.
| |
|  כינוי:
מה אני, ג'וק? בן: 33 MSN:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
