גיליתי שלפעמים, ממש בלי להיות מודעת לכך,אני חושבת כחול.

סיטואציה: אני וחברי לצפייה, שכבנו על מיטתי, וראינו Prison Break  (הדבר הטוב הבא(.

בסדרה: קובץ של אסירים חופרים בור ברצפת החדר, כאשר לפתע נכנס בסערה סוהר ומפציר מהם לצאת משם במיידית.

כשהאסירים מחוץ לתמונה, הוא שולף את מזכירת הבית-כלא מהארון,ומחל בקוויקי חפוז.

מה שהוא לא יודע, שמתחת לשולחן האקט, הבור נמצא.

לאחר מספר דקות, שניהם יוצאים עם מבט מלא סיפוק.

אסיר מודאג: "אתה חושב שהוא מצא את החור?"

אני: "חחחחח"

ידיד לצפייה: "?"

זה היה...מביך. לא כיף להסביר מחשבות כחולות. לא.

היה תרגיל ירידה למקלטים. כמובן שלא ירדנו למקלטים, אלא כולם התלקטו בחצר והתיישבו בדשא.

היגיון של ביצפר. מפציצים אותנו, ואנחנו בתגובה מתיישבים בהמונינו באמצע, לנוחיותם.

בכל מקרה, עיני שוטטו ואז ראיתי אותו. כל כך מושלם!

"מי זה?"

"אה..זה הילד החדש..לא ראית אותו? זה עם התיק של סאבלימינאל?"

"תיק של סאבלימינאל?" תהיתי, לעזאזל, הוא כל כך יפה.

(ואיך מכל מה שיש לשים לב, היא ראתה דווקא את התיק של סאבלימינאל? ואם כבר, איך היא יודעת לקרוא? היא בפאקינג מגמת אומנות)

"רגע, הוא בשכבה שלנו?"

"אמ..כן, כבר חודש.."

הוא נראה כל כך בודד, כל כך כמהה לאיש שיחה. ומכיוון שרוח נדיבות נשבה עלי, התנדבתי

ניגשתי לדבר איתו ו...

"גברת חן!!"

"כן אהרון...?"

"לאן את חושבת שאת הולכת?"

"לשם, אהרון"

"תעלי עכשיו לכיתה!"

"רגע,אהרון.."

"עכשיו"

והוא נעלם. אני לא רואה אותו בבית הספר יותר!

בחור מגניב עם שיער בהיר ותיק של סאבלימינאל, איפה אתה??

למרות החלטה הלא נבונה של ביצפר על מיקום המקלטים, בית ספרי השתכלל.

כן כן, הוא הצטרף לאתר בו אפשר למצוא את כל הנתונים: מע' עדכנית,ביטולים, ימי כיף (?)

אבל הדובדבן שבקצפת, הוא ללא שום ספק- הפורום! כן רבותיי, בפורום זה, נוכל להתכתב אחד עם השני! ובלי מכתבים! ממש פורום ברשת!

לא רק זה, נוכל להתכתב עם המורים שלנו, כי המורים שלנו הם אנשים כל כך מגניבים, שאפילו ברשת הייתי מבלה זמן איכות עימם!

אתם מסוגלים לשמוע את ליבי המרשרש מעונג?

..לפחות אני רואה מתי אני מתחילה ב10

ליל הבדולח היה ב9 לנובמבר,

דלעת.