במסגרת סיורי ביולוגיה, יצאנו לדיונות הכה מרתקות בחולי ניצנים.

אני לא מבינה, מה הטעם בללכת לניצנים? כפר המוזיקה של קוקה-קולה עבר מקום!

הגענו לתוך מקום לחלוחי, שכוח אל וקצת עמום. המדריכים השכימו קום, והכינו מראש פס.

כן, פס על החול. אישית,הייתי מעדיפה פס של קוקאין, או אפילו פס של אבקה בטעם קולה, אבל לא. הפס נועד בכדי שנוכל לעמוד שם בסדר מופתי.

"הם מארגנים אותנו בשורות כי הולכים לירות בנו, כן?"

אבל לא! גרוע מכך!

הם ארגנו אותנו בצורה כה מרהיבה, כדי שקן שלם של נמלים מוטנטיות יצרו עננה שחורה מעל ראשי, שיהווה מצע לקיום קמפיין הזדווגות לתפארת חולות ניצנים.

"צמרות רומנטיות", כך תיאר המדריך את העניין. "הנמלים רק מחפשות צמרות רומנטיות להזדווגות".

אחלה! אני נראית כמו עץ? עץ רומנטי?קום און! עשיתי אתמול פן!

"ראו! ראו איזו תופעה! הנמלים יצרו מעגל מריבה!"

הסתכלתי, וראיתי סתם כמה נמלים נוכלות שרבות על גרגר.

בזמן ששירבטטתי במחברתי "התופעה-מכות", ובזמן שהמדריך מחפש בצורה חשודה למדי זרעים (למה חשודה אתם שואלים? ובכן, כי אנחנו בפאקינג מדבר בוצי!), ולפתע אני שומעת..נהימה

אני מסתכלת על החברה, ורואה מבט מבועת למדי על פניה.

בלאדי הל! מי רעב כל-כך? האם זה דב? האם זו שאגת אריה לא מפותח? פוקימון מסוג חדש? לא, זה בחור נורא נורא מוזר!

מצאתי את העניין להתאפק לצחוק כמשימה בלתי אפשרית, וצחקתי בערך 5 דקות.

הבטן כאבה, אבל בהחלט הפיג את שממת הזרעים.

עד עצם היום הזה, המסתורין לא פוענח. האם לבחור יש בעיה בשליטה במיתרי הקול? או שהוא פשוט היה רעב לייק הל?

אלכס, ידידי משכבר הימים, צייר לי על היד "אלכס".

"כמה מקורי!" צעקתי, והעפתי מבט ביד ו.."אההההההההההההה!" צעקתי, והמשכתי "אהההההההההההההה!".

חגב. חגב קיפץ לו לזרוע שלי! מה קרה לכולם שהתבלבלו ביני לבין בית הגידול הטבעי שלהם?!

מהר הגבריים בקבוצה (לא יותר מדי גבריים,בכל זאת, עד כמה יכולים להיות גבריים תלמידי ביולוגיה?), ניסו לתפוס את החגב העולל, ו...טוב..שברו לו רגל.

והכניסו אותו לכוס.

החגב הביט בי במבט "אל תפקירי אותי בידי הפושטק הזה!", אבל הסטתי את מבטי בברוטאליות, וקינחתי את האף.

"שיק שיק שיק" הם התחילו לשקשק את הספל, "שיק שיק שיק" המשיכו, למרות צעקות המדריך.

"אה-הא!" צעקתי, "כך יעשו לחגב ש...היי, מה זה? הוא מת?"

מורעבת,מסוממת ועייפה שמתי את פעמי לכיוון האוטובוס, שם חיכתה לי הפתעה בתוך חולית- מחווה.

דף ענק מימדים ובו כתוב בכתב ברור של ערס "כאן נרצחה נמלה ת.נ.צ.ב.ה".

מעניין מה הם היו רושמים על החגב המסכן.

דלעת, בטראומת חרקים.