נשאלתי היום ע"י נאמה( http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=385012 ) האם יש לי חברה. השאלה זו די הכתה אותי כי אני לא ממש רגיל לשאלות כאלה מאנשים שאני מכיר מהאינטרנט (בניגוד לקרובי משפחה וחברים של המשפחה וכו'), מה גם שיש לה חבר אז כנראה שזה לא בדיוק
מתוך ניסיון חיזור.
בכל אופן, השאלה הזו אילצה אותי לעשות משהו שניסיתי להתחמק ממנו - לחשוב על כל הנושא הזה של אהבה, רומנטיקה ומערכת יחסים. מדי פעם עולות לי מחשבות בנושא, אבל זה לא יוצא לפועל. למה? ובכן, יש סיבות שונות. אבל גם אם נעזוב לרגע את הביישנות ואת שאר הסיבות הבנאליות יותר, אני לא אוהב את הגישה של החברה לנושא הזה. קודם כל, כפי שאיזה מכר מהאינטרנט שלי ציין, יש הבדל בין אהבה מנטלית לאהבה פיזית. אני לא יודע מה איתכם, אבל קרה לי כבר שהכרתי מישהי מהאינטרנט וניסיתי לדמיין אותה ואפשר לומר שהתאהבתי בה, עד שזה חלף לי (עוד סיבה לא להתחיל מערכות יחסים מהר מדי...). בכל אופן, אני לא בטוח שמערכת היחסים המקובלת, של אהבה רומנטית שמתפתחת לניהול משפחה ביחד, מתאימה לי. זה לא שאני בעד נישואים לכמה נשים תוך ניצול כלכלי מחפיר של כולם, אבל - תרגעו, אם תחשבו על זה לעומק המסר שלי לא כזה נורא כמו שאתם חושבים - שלא כל מערכת יחסים צריכה להיות מלווה בנישואים. ובוודאי שהיא לא חייבת להיות מלווה בגידול ילדים. למעשה, עדיף שהיא לא תהיה מלווה בהבאת ילדים לעולם. יש כבר מספיק, ושיעורי הילודה בעולם עדיין מספיק גבוהים כדי לגרום לפיצוץ אוכלוסין בזמן הקרוב.
בכל אופן, אני מודה שכן יש לי איזשהו רצון באהבה בעלת מימד רומנטי מסויים, אבל אני באמת לא יודע איך לגשת לזה בהתחשב בכל הנסיבות שתיארתי כאן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
AsMaDeus
