סיפורים לאור הירח

דבר ראשון, היי לכולם!

תודה לכל מי שקורא את זה, כי זה ממש חשוב בשבילי!D=

חשוב מאוד מאוד לזכור, שהבלוג הקטנטנצ'יק שלי כבר בן שנה!!!@

מזל"ט!

דבר שני, רציתי להגיד משהו קטנטן לכלל מי שקרא-קורא-יקרא את זה:

אנשים, תשמרו על החיים שלכם!!!!!! זו באמת המתנה הכי גדולה שיש!! תהנו מכל רגע,

אל תתקדמו בלי לשים לב מה אתם עוברים, כי עוד תתגעגעו לימים האלה.. מבטיחה.. :)

ודבר שלישי,

אכפת לכם אם אני אפרסם משהו לא חדש כ"כ?

-

-

ידעתי שלא. XD

כתבתי את זה מזמן.. בסתיו.. (12.11.08, ליתר דיוק).

אחר צהריים סתווי גשום.

ישבתי על אדן החלון, מחשבות רבות כל כך עולות בראשי.

והרי, הסיבה ברורה.

הגעתי לפרשת דרכים נוראית, אוי, איך שלא רציתי להגיע לפה.

ועכשיו, זה אמיתי, אני צריכה להחליט, ואני בטוחה שזה הולך להיות קשה.

אוף, אם לא הייתי עושה מעשה כזה טיפשי, אם לא הייתי עוזבת כך את כל מה שהיה כל כך מובן מאליו,

אם הייתי נותנת להם עוד הזדמנות, אחת לעומת כל אלה שהם נתנו לי.

איזה טעות עשיתי! על עצמי לא הייתי מאמינה.

כי אני- המעשית, הדומיננטית, דווקא אני אעשה מעשה כה ילדותי?

אילו היה לי אומץ, הייתי הולכת ומבקשת מהם סליחה.

אבל הפעם סליחה אמיתית, כי אני כל כך מצטערת!

אוליי היינו חוזרים להיות כמו פעם? כי בלעדיהם אני כלום!

אוף, ועכשיו התחלתי לדבר אל עצמי.

אני יודעת, יהיה קשה, אבל אעבור את זה כמו שאר הקשיים שהיו.

ישבתי על אדן החלון, ומחשבות רבות כל כך עוברות בראשי.

אחר צהריים סתווי גשום.

נ"ב:

כתבתי יותר מדיי 'כל כך..' במחשבה שנייה יכולתי להוריד אותם..

גייבוו!! =)