הרהורים של לוחם

כבר 3 בלילה, קר פה בעמדה, אני רעב, עייף, את לא מתארת כמה עייף, האפוד כבד, הנשק קורע את הצוואר, לפחות אי הנוחות עוזרת לי לשמור את עצמי ער.
את בטח ישנה עכשיו, ובטח כבר מזמן שכחת אותי ואת כל מה שהיה בינינו, את עדיין עם החבר שלך, הג'ובניק, שמעביר תשירות שלו בין הבית לעזריאלי בזמן שאני מעביר את שלי בין שמירות לקרב מגע.
את צריכה לדעת שכבר הרבה זמן שאני לא באמת אוכל, לא ממש ישן, רק נושם וחושב עלייך, יוצא לי לפעמים לחלום עלייך, על מה שהיה ומה שהיה יכול להיות.
להכיר בחורות זה כבר מזמן לא מה שהיה פעם, כי אף אחת מהן היא לא את.
אז בנתיים תשני נסיכה, את לא יודעת, אבל אפילו עכשיו כשאת איתו, אני עוד שומר עלייך, מרחוק, אבל עדיין שומר, אולי את חולמת עליי מי יודע, אבל זה לא חשוב, העיקר שהלילה יעבור בשלום לשנינו, ולכולם.