גשם כבד נופל, ונדמה שכמו המכונוית ברחוב, גם אני מתנקה אט אט. משתדלת לשאוף ולנשוף נשימות איטיות סדורות, נותנת לאוויר נקי קר להתפשט לי בריאות, ולרגעים הכל שלו. כמה פיללתי לשבתות גשומות בלי עומסים, שאוכל להתענג על רחש הטיפות והשמיים האפרפרים, והנה, לראשונה מזה שנתיים, זה קורה. כשאחריי סופ"ש איום מגיע סופ"ש קסום כל כך, אני מאמינה יותר ויותר חזק באושר שקרב ובא.

כפות הידיים שלי חמימות, והלב שלי גדול ורחב, מוכן לארח.