עכשיו זה הזמן שלי

אז מה הסדנא הזו, המקום הזה, האנשים הללו, השיטה הזו, מה הם עשו לי?

נסעתי אל הבלתי נודע, הרחבתי את הגבולות של מרחב הנסיעה שלי. של היציאה שלי ממקום בטוח למקום של חוסר וודאות. נסעתי פיסית למרחק שעד היום לא נסעתי, ניווטתי (בעזרת ההוראות הנדיבות והמיטיבות של בעלי), לא טעיתי ולא תעיתי. עברתי חוויה מתקנת של הפאשלה בדרך לבה"ד 1.

פגשתי אנשים . אנשים. אנשים. פגשתי אותם. היכרנו. שוחחנו. נפתחנו. התקלפנו. חווינו אחד את השני. נגענו זה בנשמתו של זה. זה ממש מרגש.

למדתי שיטה מרתקת. אולי אצליח ליישם אותה בחיי כאן, בציביליזציה. אולי תועיל לי.

אכלתי אוכל צמחוני נפלא, ירדתי שני קילו מאז....המשכתי לאכול אוכל צמחוני נפלא מאז, ואני מרגישה טוב כל כך.

חוויתי את המדבר. את השקט. את הגוונים השונים של האדמה . את האופקים. את השמים. את הלילה. את הכוכבים. חוויתי הרמוניה עם המידבר. בשקט. מדבר ללא דיבור. בשקט.

חזרתי לנשום. חזרתי מאוששת. חוויה נפלאה.

חבל לחזור לציביליזציה. (חוץ מאשר למחשב)

נפלא לחזור הביתה, לבעלי, לילדים, למיטה ולכרית שלי....היה נהדר, טוב שהיה, ויהיה עוד. כחופש. אבל בבית הכל טוב. הכי.