עכשיו זה הזמן שלי

השבוע היינו רק שנינו בבית. הילדים כולם לא היו בבית ואנחנו הלכנו לבלות כמעט כל ערב. היבול שלנו בימים האחרונים כלל שלושה סרטים, והצגה אחת. הסרטים הצליחו להפתיע כל פעם מחדש, כשכל סרט התעלה על קודמיו בזיפתיותו. מההצגה יצאנו באמצע.

הגעתי לגיל שבו אם אני מבזבזת זמן על משהו, הוא צריך לסקרן או ללמד או לעניין אותי באופן אינטלקטואלי, או לרגש אותי, לפרוט על נימי נשמתי, או לגרום לי הנאה אומנותית או חושית - מוסיקה טובה, צילום, תערוכה, טעם טוב.

אבל סתם עלילות משמימות, וולגאריות, בינוניות - זה לא יסולח. ויש כל כך הרבה כאלו...

מזל שערב אחד יצאנו לשחק באולינג. שם צחקנו, נהנינו, פישלנו בגדול, וחזרנו עייפים אך מאוד מבסוטים הביתה.