עכשיו זה הזמן שלי

חזרתי אחרי הצהרים הביתה. אני אחרי הניתוח. 24 שעות אשפוז, ונגמר. 200-300 גרם פחות...

אז בסוף הניתוח היה המצומצם והקל מבין האפשרויות - כריתת שחלות חצוצרות, בשיטת הלפרוסקופיה. זה אומר לא לפתוח את הבטן, האישפוז קצר יותר, ההחלמה מהירה יותר.

חזרתי למיטה שלי, למקלחת שלי, ולאוכל נהדר שיש בבית. חלקו הכנתי אני מראש, חלקו בעלי הכין, וחלקו חמותי הכינה. את הקינוח, התאנים, הביא בני משוק של מוצרים של תושבי הדרום.

איזו ארץ הזויה. מה היה קורה אם היתה אזעקה כשאני מורדמת על שולחן הניתוחים? לא הייתה. אבל הייתה כשהייתי בהתאוששות, והייתה כשהייתי כבר בחדר. לא נשמעתי להנחיות. אני ישנתי ולא הגעתי לשום מרחב מוגן. אבל היום בבית, כבר זכיתי לקום מהר, ולדדות כמיטב יכולתי למקלט...

אז אני בסדר. שרק יהיה שקט ושלום.