

אז המכונית שלי, האדומה, החבוטה פה ושם, הגיעה ל 111111 קילומטר. לא צעירה, לא מאוד זקנה. עשתה קילומראז', למדה משהו. התעייפה משהו. יכולה עוד, ולא לגמרי יודעת לאיזה כיוון. האדום שלה בוהק מספיק, הצמיגים מוחלפים, המנוע נוהם, בינתיים בפול גאז בניוטרל. לאן עכשיו?
וגם אני...לא 11111111111111 אלא 55. וגם אני צריכה לחשב מסלול מחדש. גם בי יש את הלהט, האדום, וגם לק כזה, אבל גם אני לא יודעת את הכיוון עכשיו.
החלטתי שלפחות משהו אחד ברור לי. אני צריכה ורוצה לעשות ספורט. מסתבר, שהסטטיסטיקה מראה, שמי שעושה ספורט מקטין את סיכויי חזרת הסרטן. או קבלתו בכלל...אז בפעם הראשונה זה לא עזר לי, אבל אולי עכשיו זה כן יעזור? אז זה חשוב. חוצמזה, זה עושה לי מצברוח טוב. אני מרגישה הרבה יותר טוב אחרי שאני עושה משהו עם הגוף שלי, מיטיב. ספורט, מסאג'...
אז כבר שבוע ימים, שמונה ימים רצופים אני צועדת יום יום בלחות המהבילה. בשש וחצי בבוקר. בפארק, ברחובות. אפילו הצלחתי לרוץ מתוך שלושה קילומטר שצעדתי 700 מ' במצטבר ... זה עוד רחוק מהכושר שהייתי בו, אבל אני אבנה אותו מחדש.
מה עוד?
ברור לי שאני רוצה להקדיש יותר זמן לעבודה שלי, לעיסוק שלי, ההרצאות והסדנאות. בשכר. אני פותחת קבוצה של נשים, במטבח של רותי, ארוחת בוקר עם רותי, על כיבוד טבעוני - לשיחה בת שעתיים, כל יום ראשון בין 10:00 ל- 12:00.
השיחות הן עלינו, על כל אחת מאיתנו. עשרה מפגשים ראשונים יהיו בנושא רב-דוריות, מעניין ת'סבתא. על יחסים עם הילדים, הכלות, החתנים, הסבים מהצד השני, הנכדים. עלינו.
הקבוצה היא קבוצה פתוחה, מתגלגלת. בתום עשרת המפגשים הללו נמשיך לנושאים אחרים עלינו. כל אחת יכולה להצטרף ולהעשיר את הקבוצה בתובנות שלה, בתחושות שלה, ולעזוב מתישהו לאורך הדרך. אבל בהתחלה - קובעים שממשיכים ביחד עשרה מפגשים. ככה מתרגלים, חווים, מתעניינים בנושאים המדוברים ואחת בשניה. מי שרוצה, ממשיכה הלאה, ומי שרוצה - מצטרפת.
אם מישהי מכן מעוניינת, או מכירה מישהי שזה יכול להתאים לה - תפיצו, תפיצו. שיפנו אלי למייל שלי [email protected] ואנא, עשו גם לייק ושתפו בפייסבוק שלכם?
ומה עוד?
ברור לי שאני ממשיכה בהתנדבות שלי עם קבוצת הנשים. אותה קבוצה שאני מנחה כבר השנה הששית, בהתנדבות.
מה עוד? פנויה להצעות, רעיונות.
מחשבת מסלול מחדש. לא רוצה לחזור רק למוכר ולידוע. מנסה לברור את הכל בזהירות, לבחון הכל מחדש, ולמלא את חיי בדברים שאני בוחרת, ושהם אינם ברירת מחדל.