לא הוחכתם לי שאתם מעוניינים להישאר בחיים שלי, גם אחריי שאמרתי לכם בפירוש שזה מה שאני מעוניינת לראות.

כבר נמאס לי להתאכזב מאנשים אז אני הולכת להפסיק עם זה. אם לא יהיה לי אכפת, אני לא אתאכזב מאף אחד, נכון? כל אדם לעצמו.

ואל תבינו אותי לא נכון, אני עדיין מוכנה לעשות דברים בשביל אחרים ואפילו מהלב, אני פשוט אפסיק לצפות מאנשים אחרים שיתנהגו כמו שאני הייתי רוצה שיתנהגו. 

אני ממש bossy ואני אוהבת להגיד לאנשים אחרים מה לעשות ואני מרגישה שיום אחד בעתיד שלי אני עוד אעשה את זה וזה יהיה נהדר ותהיה לי קבוצה מנצחת וניצור ביחד משהו כל כך יפה ומעורר השראה שבכל מקום בעולם ידברו עליו.

לא וויתרתי על החלום שלי, למרות שבצלאל לא קיבלו אותי כי הם דפוקים.

באמת, אם אני הייתי רואה את העבודות שלי, הייתי מקבלת אותי. אף אחת מהן לא הייתה כמו הקודמת, לכל אחת היה סיפר משלה! אני השקעתי מחשבה בכל דף ודף בתיק העבודות המחורבן שלי. יש לי המון פוטנציאל! ולהתחשב בעובדה שאף פעם לא באמת למדתי אומנות, זה דיי מרשים, לא? אבל אני לא יודעת מה לעזאזל הם מחפשים.

בכל זאת רוחי לא נשברה, לא התקבלתי למקום קרוב לבית אז אני עכשיו מקוונת רחוק יותר. בצלאל הוא אולי 'בית הספר לאומנות עם השם הכי גדול במדינת ישראל' אבל אני לא מחוייבת ללמוד פה. לעולם יש כל כך הרבה מה להציע! יש כל כך הרבה בתי ספר טובים יותר, והם גם כל כך רחוקים מהבית שאני אהיה חייבת להתבגר ולהיפתח ולהכיר אנשים חדשים ולבנות חיים חדשים לגמריי לגמריי לבד! זאת הרפתקה ואני מוכנה להשאיר את כל מה שיש במדינה העלובה הזאת מאחוריי. חוץ מאת המשפחה שלי ואת החברים הקרובים שלי, אבל הם תמיד יהיו איתי.

אני מברברת מברברת אבל יש לי הרבה מה להגיד אז בבקשה תנסו לעקוב אחריי אוקיי

אז בגלל שלא התקבלתי עשיתי החלטה טובה עם חברה לטוס (שוב) ליפן ולעשות פאןפאןפאן והפעם אני רוצה שנאכל במקומות שווים באמת ונקנה דברים שווים באמת, שאני אבוא למסיבה עם איזה מכנס מדהים ואנשים ישאלו אותי "וואי, דינה, מאיפה המכנס?" ואני, עם חיוך, אענה להם "מיפן" והם יקראו לי זונה וזה לגיטימי אני גם הייתי קוראת לי זונה 

א' עשתה לי אנפולוו בטויטר אחרי שהיא אמרה לי בשיחת פרידה ש'נדבר בטויטר!' וכאלה, אבל זה לא קרה. שמתי אותה על השתק כי לראות אותה עשה לי ממש רע, אבל מידי פעם הייתי נכנסת אליה לחשבון כי אני אוהבת להכאיב לעצמי. היא לא באמת מעניינת. זאת אומרת, היא באמת לא מעניינת. באמת. לא. מעניינת. כבן אדם. אז יום אחד שמתי לב שהיא עשתה לי סופטבלוק (לא חשוב מה זה) ויצא שאנחנו לא עוקבות יותר אחת אחריי השניה. אז אני, כמובן, התעצבנתי נורא, וברגע של כעס עשיתי את הדבר הכי חכם שעשיתי בחצי שנה האחרונה: חסמתי אותה. לא רוצה לראות אותו בטויטר? שלא תראה אותי בכלל בכלל. כמובן, אם היא ממש רוצה היא יכולה לראות אותי דרך חשבון אחר, אבל זה לא באמת מעניין אותי. אני עם הפרק שלה בחיים שלי סיימתי, גמרתי, חתמתי, זרקתי לפח והעלתי אותו בלהבות. ביי א'.

אני אמצא מישהי:

א. מעניינת, בתור בן אדם

ב. מצחיקה, חוש הומור שישלים את שלי ונהיה הזוג הכי מצחיק במסיבה

ג. שרואה אותי!! כי אני לגמריי פה היי

ד. יפה יותר לחעיגלכחלגכחי

וכשאני מנסה לחשוב על עם איזו בחורה הייתי רוצה להיות אני מתחילה ממש להתבלבל כי אני פשוט אוהבת הכל, את כולן, כל דבר, ובכל אחת, בנות הן פשוט כאלה מקסימות, כאלה מדהימות, בכל הצבעים וכל הצורות, כולן יפות וטובות ואני לא יכולה לבחור. אז כשזה מגיע למראה חיצוני, זה באמת לא משנה לי כי אני באמת בסדר עם הכל ואני מעריכה הכל, אני רק רוצה בחורה שתיסדר איתי ותהיה לנו אחלה בחלה שלי כימיה. זה הכל!!

אוקייי איים אווט

אה ואם אחד וחצי מהאנשים שאולי יקראו את זה רוצים שאני אשנה להם את החיים אז תראו את זה זה וזה