התקלקלתי.
נהפכתי להיות הטיפוס שתמיד שנאתי
שהבטחתי לעצמי שאני לא אתקרב לאחד כזה.
ברגעים כאלה, אני רוצה להאמין שיש דבר כזה בחירה.
שלא הכל כתוב מלמעלה, שלא הכל מושפע סביב החברה והחינוך שקיבלתי.
אני רוצה להאמין שמה שאני בוחרת
זה מה שאני מבצעת
וככה גם אני הופכת לבן אדם חזק
שיצא מההשפעה שהוא היה נתון תחתיה
וקם להיות בן אדם חדש.
משכיל
לומד לקח
שלא עושה את הדבר שהוא שונא מכל.
אפשר להגיד שדיי טוב עכשיו
יש לי תבנית ברורה
של איך להתנהג
מה להגיד
ומה להרגיש.
וזה טוב לי, אני אוהבת את השגרה,
אני אוהבת את העובדה שיש לי מישו להישען עליו
בידיעה שהוא לא יאכזב.
תמיד אומרים שאנשים אחרים כלכך מאכזבים אותנו
מנפצים לנו את כל מה שחשבנו שהם.
חשבתם פעם על עצמכם ?
כמה פעמים אתם איכזבתם את עצמכם ?
כמה פעמים רציתם להגיד משו
ובחרתם לא להגיד.
כמה פעמים התנהגת בצורה מסויימת
שאחרי דקה אתם מבינים כמה גועלי זה היה.
כמה לא נחוץ זה היה.
אני יודעת להסתכל על עצמי יפה מאוד,
אני יודעת מתי אני מפשלת
מתי אני מתנהגת באובר ריאקטינג.
זה לא משנה את העובדה שאני אמשיך להתנהג ככה
אבל אני לפחות מודעת .
אני רק מקווה
שאני לא אגיע למצב
שבו אני אתאכזב מעצמי
בגלל שהרסתי משו שאני כלכך אוהבת.
שכלכך יקר לי, שכלכך אמיתי בשבילי .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
לולה *-*
