לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

-=דושי אבודה בעולם=-


השנים שעברו לקחו לי ת'כוח הנה אני כבר פוחדת לחשוב..


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2008    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

5/2008

אז.. מי אני בעצם?


ת'אמת? אין לי שמץ של מושג.

תמיד הייתי בטוחה שאני יודעת מי אני.. בטוחה שאני כזאת חזקה.. וכזאת דומיננטית.. אחת שאוהבת לעשות הרבה רעש ובטוחה בעצמה ובמה שהיא..

הבעיה הגדולה היא.. שבעצם מעולם לא ידעתי מה אני.

 

כשהייתי קטנה ההורים שלי התגרשו, שם איבדתי את הביטחון העצמי שלי, אבל גם התחזקתי עם הזמן.

ואז אמא התחתנה עם גבר חדש, שלא אהב אותי במיוחד.. ושוב - עם ירידת הביטחון העצמי התמרדתי ונהייתי חצופה.

תמיד היה לי מישהו, מישהו שיתמוך ושיהיה שם בשבילי, שיחזק אותי ושיגיד מילה טובה.. הפסיכולוגית אומרת שזה בגלל ה"חוסר באבא בבית"..

אז אבא חסר, ואמא התחתנה, ואני שהייתי הילדה של אמא, הפכתי לבייביסיטר של הילדים שלה, לעוזרת ניקיון שלה, ולעוד משו צדדי כזה ששם שצריכים אותו.

אז נפלתי ונפלתי, ולא היה במשפחה מי שהחזיק אותי.. אבא חי לו באושר עם המשפחה החדשה שלו, אמא נעלמה לי, ולא היה לי באמת על מי להשען.

אז יכול להיות שאת כל החלל הגדול הזה באמת השלים ה"חבר"..

תמיד היה חשוב לי שיהיה מי שיתפוס אותי.. ולא אהבתי את זה, אבל ככה זה היה, וזה מה שיש.

אז נאחזתי באחד, וכשהוא הלך נתפסתי על האחר.

עד שמצאתי את עצמי.. ילדה בת 12-13.. מכירה גבר שגדול ממנה ב13 שנה, והוא ה-ידיד.

הבטחתי לו שלעולם לא אתאהב בו, אז הבטחתי.

הוא טיפח אותי בצורה מדהימה, תמיד היה שם כשנזקקתי לו, הוא היה היחיד שיכולתי לסמוך עליו שגם במצב של בכי מטורף - הוא יהיה זה שיוציא את החיוך..

הוא סלל לי שביל והדריך אותי כשעיני עצומות איך ולאן ללכת.

אז התאהבתי בדמות שכל כך הזכירה לי [כנראה] את אבא..

אבל מעבר לכך, בחבר הכי טוב שלי, הדמות שהייתה שם תמיד, הבן אדם הגדול...

מאז ועד עכשיו אני איתו. מתחילת תהליך ההתבגרות שלי הוא לצידי, וגם כיום, שעברו 3 שנים אם לא יותר, הוא עוד פה, מציל אותי מהסביבה, ומעצמי.

אז כרגע זה אני, איתו. אני לא מצליחה לראות את ה-אני לבד.

הרי מאז שהייתי אמורה להתחיל בחיפושים אחר עצמי, לבדוק מי אני ומה אני רוצה להמשך חיי, מאז -אני איתו.

לא עברתי רגע אחד של לבד, ואני גם לא רוצה לעבור.

הוא המלך שלי, היחיד שגורם לי את האושר המוחלט הזה, היחיד שאני מרגישה לצידו בטוחה.

אני אוהבת אותו כמו שמעולם לא אהבתי, ואני חושבת שלעולם לא אוהב.

הרי לא סתם אנחנו ביחד כל כך הרבה זמן. הוא הכל.

ואני? אני משתדלת לחפש את עצמי, את ה-אני שלי לבד, לצידו.

ומקווה להצליח. אז תאחלו בהצלחה, אה?

[ושירד לי כבר החום המזורגג הזה, יש לי עוד יומיים מתכונת דאמט!]

נכתב על ידי , 26/5/2008 18:03  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



יום הולדת שמחAvatarכינוי: 

בת: 34

ICQ: 242931926 

תמונה




185
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נוער נוער נוער , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדובילבול אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דובילבול ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)