היי אתמול היתה לי תקלה , כתבתי פרק ממש טוב לסיפור שלי ....
והכל נימחק! -איזה חרא זה היה ! אז אתמול לא הספקתי לכתוב עוד בגלל זה .
אני אנסה לשחזר את הפרק אבל בטוח הוא לא יצא אותו דבר ,
שבת שלום שמרגישה כמו תמיד...
המנהלת+
אז מהפרק הקודם....
"אז אנחנו ביחד שוב?"אמר והיסתכל עליי עם עיניו הכחולות.
חיבקתי אותו חיבוק חם. שאמר הכל והיה עטוף באהבה.
אז חזרתי לאור אנחנו שוב ביחד ועדיין מאוהבים כל כך.
אני לא יודעת מה יהיה עם אייל ומה יקרה צריך רק לקוות לטוב....
פרק ד- מה שלא חשבתי שיקרה...
קמתי בבוקר עם חיוך.
אור ליווה אותי לבצפר כשהוא שם את ידו על כתפי בביטחון,
כדי שכולם ידעו:
אור ושיר ישארו תמיד חברים.
באחד השיעורים הרגשתי שמישהו נועץ בי מבט מאחוריי - ללא הפסקה.
אני ואור יושבים אחד ליד השני כשרגלנו מתחת לשולחן נוגעות .אף אחד מאיתנו לא רוצה שהמגע יפוג..
בהפסקה ישבתי עם דנה , טלי ושני כשאנו מסתכלות במגרש - בו הבנים משחקים כדורסל.
" איזה חמוד שחר" אמרה טלי וידעה שזה לא יעורר בנו מחשבה רבה.
" תסתכלי על אורן " ענתה שני והביטה בו באהבה.
" רק אור לא משחק .." הוספתי מביטה לכל עבר בחיפושים אחריו.
" לא יכולה להפרד לשניה מהנפש התאומה שלך? " השיבה טלי בליגלוג
" לפחות אני עושה משהו עם זה שאני אוהבת אותו " תקפתי חזרה.
" למה את מתכוונת? " התפרצה פתאום דנה .
" אני אוהבת את אור לכן אני חברה שלו, אתן אוהבות אותם , אבל לא עושות עם זה כלום." גמרתי את ההסבר.
הבנות נראו מהורהרות וכניראה חשבו לעומק את מה שאמרתי.
" אורן אפילו לא מסתכל לכיווני. " אמרה שני בעצב .
" תגרמי לו להסתכל לכיוונך "עניתי והיסתכלתי עליה ברחמים.
"ניהיית לנו פסיכולוגית?" אמרה דנה ושינתה את הנושא.
אור ליווה אותי הביתה אחרי בצפר- כמו תמיד.
" בא לך גלידה ?" שאל בחיוך כשיצאנו מין השער .
" בטח עניתי ונישקתי אותו נשיקה חטופה
התקרבנו לעבר לגלידריה מחובקים ולשמוליק המוכר.
" היי שמוליק," אמרתי כהרגלי.
" היי מתוקה " השיב שמוליק ושלח לי נשיקה באוויר.
שמוליק מכיר אותי כבר הרבה זמן יותר נכון את אימי - הם למדו ביחד בבית ספר. שמוליק כזה נחמד! ושמח רוב הזמן..
"מה תרצו, זוג מקסים? " שאל בחן.
" שתי גלידות " ענה אור " שוקולד ו...? " הפנה את מבטו הכחול עליי .
" וניל " אמרתי במתיקות
התיישבנו על אחד השולחנות מתפנקים מכל טיפה טהורה של הגלידה המשובחת של שמוליק.
אור קרב עלי לנשקני ... ופתאום הפך לאייל. " מי זה ?" שאלתי מבולבלת.
" את אוהבת אותי לא? " אמר אייל בסטניות " למה את בוגדת באור? " הוסיף והתחלף פתאום לשי , " היי שי מ ט'3 , זוכרת שחיזרת אחריי? " אמר, הידליק סיגריה והפך פתאום לטלי " אני שונאת אותך! "ענתה והיסתכלה עלי בכעס . מה קורה פה?? איפה אור? איפה אני ?? הגלידריה ניראתה פתאום נטושה ושום זכר לשמוליק המוכר.
המחשבות התערפלו לי בבת -אחת ,
הכל היה מוזר...שגי??? אורן? טל ??שני?? "מה זהה?" שאלתי את האוויר.."דיי! " צעקתי בבכי..
פקחתי את עיניי . ראיתי את אור מלטפ את שערי ומסתכל עליי בדאגה.
מצאתי אותי איתו במיטה . " אהה.." רציתי לפתוח במשפט,
" לא עשינו ,אל תדאגי! " אמר אור וצחק.
" מה קרה ?" שאלתי את אור וניגבתי עוד זכר שהיה לדמעותיי.
" צרחת עכשיו- דיי..." אמר אור במבט שואל,
קם מהמיטה עם הבוקסר שלו ולבש ג'ינס .
" בא לך גלידה ? " שאל והיסתכל עליי לקבל אישור
הבנתי שלא הלכתי קודם לכן איתו לגלידה ושזה היה חלום.
" לא אני.... עייפה נורא" תירצתי והיתקרבלתי עמוק בשמיכה למרות שהיה לי רותח.
" דברי איתי אם את צריכה משהו" החליט אור שהוא הולך.
לא רציתי להסתכן שהחלום יהפוך למציאות.
עד פהה! קצת הזוי ומוזר אבל עדיין המשך...
מקווה שבסדר כתבו את דעתכם על הפרק או הסיפור!
( סורי עפרי ) המבין יבין!
ביי דברו איתי !
גם פתוחה לשיפורים!
המנהלת+ שבת שלום!
לב יווו!!
ואני לא יכולה שלא להמליץ לכם על בלוג שחבל על הזמן עם סיפור (לדעתי )ממש מענין .. תקראו את כולו...
" מתחת לאף-סיפור בהמשכים" מוומלץ מאוד!