פרק 22
יומולדת שמח , גלי !
"היא מתעוררת !" שמעתי את סבתא וצעדיה המהירים לכיוון הדלת . נרדמתי שנית .
"איפה אני ?"השמעתי קול חלוש כאילו לא דברתי המון זמן . עיני המטושטשות טילו בחדר .
"סבתא ?" שאלתי לבסוף כשעיני צדו את סבתי שישבה . היא חייכה .
"אני שמחה שהתעוררת !" לקחה את ידי וחיממה אותה .
"איפה אני ?" שאלתי . עיני עדיין לא ראו טוב .
"בבית חולים , את לא זוכרת מה קרה לך ?" שאלה .
"בטח שאני זוכרת ," התיישבתי על המיטה והוספתי "זה היה אתמול" .
"לפני חודשיים את מתכוונת , נכון ?" גיחכה סבתא .
"מה , על מה את מדברת ?"
טולי נכנסה בסערה לחדר . "התעוררת אחותי !!!" קפצה עליי . זזתי באי נוחות .
"אני אשאיר אתכן קצת לבד ..." מלמלה סבתא ויצאה מהחדר .
"ישנתי חודשיים ?!" שאלתי את טולי שהתיישבה במקום של סבתי .
"אמ... כן, " אמרה בהרהור והוסיפה "ויומיים"
"ספרי לי מה קרה בכל החודשיים האלו ! מה קרה לרון ? ולהראל ? ואת ? את ודניאל ! ספרי הכל !" גערתי בה .
"בסדר , בסדר !" הרגיעה אותי .
"נתחיל בהראל ; הוא לומד עכשיו לכן לא יוכל לבוא . הוא כל כך שמח שאת התעוררת . הוא היה מנגן לידך כל יום ולא זז מהמיטה עד שהחלטתי להחליף אותו ; ולא שלא הייתי לידך גם כשהוא היה , הייתי איתך כ-ל הזמן !" דברה מהר .
"ומה איתך ?" שאלתי וחיבקתי את הכרית של המיטה שהייתה קצת לא נוחה .
"אני ודניאל השלמנו לפני שבוע . רבנו בגלל המכתב של אבא שלו . הוא כעס עליי שלא נתתי לו בזמן... התרחקתי משחר בינתיים" עצרתי אותה: "מה עם שחר , באמת ? השריפה פרצה בגללו ?".
"אומרים ככה אבל הוא מכחיש ..." לחשה והוסיפה "אומרים שהוא ניסה להתאבד !" .
"אוי ואבוי !!" לא האמנתי .
"ומה עם קורל ובר ? הן יצאו לחופשה ? ואושרת ? ספרי כבר !" התרגשתי .
"נירא לך שהם יצאו לחופשה והיו משאירות אותך ככה ?" שאלה כבדרך אגב .
"יש בזה משהו ..." הרהרתי בצחוק .
"הן היו עושות איתנו ועם סבתא הראל כמובן משמרות עלייך ... אושרת בכלל עברה למשפחה ..."
"עברה למשפחה ?!"
"אמ... כן... ככה אומרים ... עם שחר , הם חברים , עוד פעם !" שמחה .
"אוי , מה שאני פספסתי !" כעסתי על עצמי שישנתי כל כך הרבה זמן .
"ורון בכלא" אמרה ועברה שתיקה בנינו .
"בכלא ?" שאלתי לבסוף .
"כן , בכלא , מגיע לו !" רגזה והניחה בכבדות את ידה על רגלי השוכבת .
"חשבתי שתמותי לי !!" חיבקה אותי .
"אבל אני חיה ! פה !" צחקתי . חשבתי שלא אראה אותה עוד ...
"גלי שלי !!!" נכנס הראל כמעט בוכה .
"הראל !" קמתי מהמיטה צולעת . הכדור פגע בי בבטן ככה שהיה קשה לי ללכת .
הוא הרים אותי לידיו וחיבק חזק .
"מי בת 18 ?" שאל והניח אותי .
"אוי , נכון ! כמעט שחכתי שהיה לי יומולדת !" צחקתי . הראל שרק שריקה חזקה וחברי נכנסו .
עידו , בר , דניאל , סבתא , קורל , שון , איה , אושרת , נעמי (נו , זאת מהיום ספורט !) , שרון , הנס וטלי והם קראו ביחד "יומולדת שמח , גלי !!!" וזרקו עליי בלונים .
נגשתי לחברותי הטובות (קורל ובר , כמובן) וחיבקתי אותן . "איך התגעגעתי למגע החי שלך !!" אמרה בר . "אבל היא לא הייתה מתה !" ענתה לה קורל . "נו , את יודעת למה אני מתכוונת !" אמרה בר ועזבה אותי . "בסדר , הבנתי ..." מלמלה קורל .
הראל ואני ישבנו על המיטה בבית חולים והוא לקח את הגיטרה כמו בימים הטובים ושר לי את השיר של אביב גפן "האם להיות בך מאוהב" . אחד השירים שאני הכי אוהבת .
"שרתי לך את זה כשהיית בקומה ..." נישק אותי .
"רוצה לישון איתי הלילה ?" שאלתי .
"למה לא , בעצם ?" שאל והניח את הגיטרה בצד .
"טוב , אז אני כבר עייפה ..." לחשתי .
"עייפה ?" צחק .
"מה ?" שאלתי כלא מבינה .
"ישנת חודשיים , לא מספיק ? מיולי לספטמבר !" צחקק .
"פוו .. המון זמן !" הרהרתי ונשכבתי בחובקת עם עצמי על המיטה. הוא נשכב מאחוריי וכיסה את שנינו בשמיכה הדקה .
"הראל ?" לחשתי .
"מה ?" לחש חזרה .
"תיתן לי נשיקת לילה טוב" לחשתי והסתובבתי אליו מחייכת .
"טוב" ענה ונישק אותי בעדינות .
"אז מה עם הפנימייה , אני מבינה שהיא שלמה כבר , וחזרה לקדמותה ..." שאלתי את הראל לפני שיצא ללימודים .
"שלמה ובריאה , אפילו תיקנו דברים והוסיפו דברים ..." נעל את הנעליים .
"איזה שעור יש לך עכשיו ?" שאלתי וסירקתי את שערותיי בין אצבעותיי .
"היסטוריה , אני חושב..." מלמל ושם את תיקו על הגב .
"אוקי , ביי" אמרתי ושלחתי נשיקה .
"באוויר ?" שאל נעלב בציניות .
"בסדר , בסדר !" עניתי לו וקמתי מהמיטה ונשקתי לו .
"ממ... טעימה" אמר ויצא .
"תהנה !" עוד צעקתי מאחוריו .
רק אני . והגיטרה . שלפתי אותה מהנרתיק שלה . אז מה אנגן ?
"בואי גלי , בואי גלי לי ..." ניגנתי וצחקתי בקול רם .
"מה כל כך מצחיק אותך ?" נכנס קול לחדר .
"דור ?" שאלתי .
והווווו !!! 3> 3>