פרק ו'
הנשף
נכנסנו יד ביד וקיבלתי כל כך הרבה מחמאות על הקרה ועל השמלה (אם הייתי מקבלת שקל על כל פעם שהיו מחמיאים הייתי מיליונרית או קרוב לזה ..) .
המוזיקה כבר הייתה . היא הייתה קצת מרדימה . שנינו רקדנו צמוד צמוד , קרובים קרובים . לחשתי לו :"נו, אז למה איחרת?" הוא לחש חזרה בחושניות:"ממ.. את תיראי" . הייתי מסוקרנת . המוזיקה ניפסקה והועבר לשיר אחר - פחות יפה . "אני הולכת לקחת פונץ'" אמרתי לרון ויצאתי לדרך .
"כל מי שקוראים לה גלי והיא בחדר מס' 116 להתקרב לרחבת הריקודים!" אמרו במיקרופון חזר עד שזה החריש אוזניים . מה רוצים ממני ? הלכתי ומסביבי מבטים נעוצים ושואלים . סדרתי את השמלה באזור החזה ועברתי לבמה . רון, דניאל , עידו (הדייט של בר) ושון (הדייט של קורל) עמדו מוכנים, למשהו ."טולי שנמצאת בחדר 116 להתקרב לרחבת הריקודים גם !" שוב צעקו במיקרופון "בר , שנמאת בחדר מס' 118 לבוא גם ! ואיתה גם קורל שבחדר איתה ! יוהו ילדות !!!" הפעם הגזימו עם הצעקה . עכשיו הבנתי למה הוא איחר , אבל הם לא - מוזר ...
זרקו לדניאל מקרופון והוא אמר: "בנות , תזרמו !" וזרק לעידו:"בר , בשבילך למדתי לרקוד כל היום ! וככה גם כל השאר !" הוא זרק לרון:"גלי , אהובתי, התרקדי עמי ?" התרגשתי ממש , אפשר היה לשמוע את דפיקות ליבי מבלי לשים יד או אוזן . המיקרופון נזרק שוב לדניאל והוא שר שיר מצחיק:"טולי , אהוהובתי" ואז כל שאר הבנים שרו את אותו דבר רק עם שמה של אהובתו . הם רצו ריצה קלה אלינו ושלפו אותנו מהקהל . רקדנו לאור המברשת שהייתה גבוהה באולם הספורט . הוואלס היה יפיפה , פשוט זרמתי . לאט , לאט הצטרפו עוד אנשים שרקדו איתנו . אחרי זה בא הטנגו . הוא היה מצחיק , הצעדים היו מהירים והיה לי קשה לעקוב . לאחר מכן המיקרופון שוב נזרק לרון והוא שר :" גלי , אהוהובתי !" ושוב הבנים חזרו אחריו . התנשקנו ממש מתחת למברשת הגדולה לאור היפייפה שלה . הנשיקה יכלה להמשיך שעות אבל נעצרתי . צחקתי צחקוקים קלים . וחייכתי אליו במתיקות . המשכנו לרקוד צ'ה צ'ה צ'ה . זה ממש היה קשה . לבסוף עזבתי אותו והוא רקד לבדו - להצחיק אותי . צחקתי ממש . "אני הולכת לקחת עוד פונץ' , נתראה" שלחתי נשיקה אליו . "הו , את צמאה לפונץ' היום ..." צחק . הלכתי לאיטי ,ומזגתי במלוא החופן פונץ' נטול אלכוהול (כמו שהבטיחו בפתק שליד) . שתתיתי ממש לגימות גדולות .הסתובבתי לרחבת הריקודים ובצד ראיתי את הנס יושב על אחד הכיסאות , צוחק מטלי שרוקדת לידו . עיניו לכדו אותי . ניסיתי להראות שאני בכלל מסתכלת על משהו אחר אבל בזווית העין ראיתי אותו קם ומטפטל בין ההמון הרוקד עד שלא ראיתי הוא עוד . "גלית מחדר 52 אני אוהב אותך הכי בעולם ושגיב מוסר לסתיו מחדר 89 שהוא חולה לה על התחת !" אמר משהו במקרופון . זה היה טל אם אני לא טועה .
שתיתי ומילאתי עוד כוס , היה ממש טעים ! אני מופתעת . אין הרבה תקציב לפנימיה . הסתכלתי על השמלה היקרה שלי בגאווה . פשוט יפייפיה ! . נזכרתי גם במחיר שחורר לי את האוזניים באותו רגע:
"אני קונה את השמלה הזאת" אמרתי למוכרת .
"טוב , 499 ש"ח בבקשה" אמרה המוכרת בחיוך . הוצאתי את הארנק ורוקנתי אותו מכל חסכונותי . למה רק 20 ש"ח לחודש ? ועוד לכל ילד . אוף ! . מזל שעבדתי וחסכתי כסף . אני עבדתי בתור מנקת שירותים באיזה פאב , ממש מגעיל . איך יכולתי ? מזל שהתפטרתי (אני רציתי כמובן !) והצלחתי להשיג לי מספיק כסף גם בשביל עוד זוג נעליים .
"טוב..." גימגמתי והושתטי את הכסף .
בהיתי בשימלת של טולי שרקדה עם דניאל . לרגע תפסתי אותה מסדרת משהו בטוסיק שלה . גיחכתי . גם המחיר של השמלה שלה לא הייתה הכי מציאה:
"אני קונה את זאתי" אמרה טולי בגאווה .
" לך זה יוצא 560 ש"ח" שוב חייכה בתמימות המוכרת ורציתי להרוג אותה . טולי עדיין עובדת . היא עובדת בתור בייביסיטר ומורה פרטית בפנימיה . פעם היא עבדה בלנקות חלונות ראווה . היא הייתה עוברת חנות חנות . היו מזמינים אותה אפילו . אני זוכרת את התקופה הזאת . היא הייתה חוזרת קצת מג'וייפת .
"הנה , תודה !" אמרה טולי בחיוך . טולי דווקא חיבבה את המוכרת .
שתיתי ובהייתי בשימלת של בר ועוד לפני שעבר לי ה"פלש-בק" של אותה מוכרת עצר אותי משהו ואמר:"אז איך עם רון , נחמד ?" עמדתי קפואה . הקול היה מוכר .
זהו ! אתן יכולות לענות בבקשה על הסקר ? אתן יכולות גם לנחש מי זה ! הגובות מאד עוזרות ... אז תגיבו בבקשה , זה נותן לי הרגשה טובה !
נשיקות חמות (טץץ...) , עפריקוש :)) .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
