My Blog

או הו ! סוף כל סוף , הא ?

קבלו במחיאות כפיים ...:

פרק 26
לשפר את המצב רוח

"כן..." מלמלה . היא נגבה את הדמעות מפניה והתיישבה על המיטה באומץ .
"מה את מתכוונת לעשות עם התינוק ?" שאלתי מהוססת מהשאלה .
"להניק ?" צחקה .
"ברצינות" פקדתי .
"לטפל בו , אני לא אעשה הפלה , גם אם עידו יכה אותי !" תלתה בי עיניים אמיצות .
"טוב..." שקעתי במחשבות . איזה נחמד זה יהיה אם יהיה לה תינוק חמוד ומתוק ואני אוכל להיות איתו . אני אוהבת ילדים .

"אחלה ..." ניסתה לשבור את הדממה ששררה בנינו .

"בר ?" נכנס עידו בעדינות לחדר כשהוא בוהה מעט בבטנה של בר .
"אני מניחה שאתה כבר יודע..." הרכינה ראשה .

"כן , אני יודע" הוא התיישב לידה על המיטה ואני קמתי ויצאתי חרש מהחדר . הרגשתי כמו גלגל חמישי לעגלה , הרגשתי שאני לא צריכה להיות שם עכשיו . פשוט יצאתי בלי לומר מילה .
התיישבתי על הרצפה מחוץ לחדר , מחבקת את רגליי ומסתכלת על הברכיים , כאילו הכל באשמתי , אבל לא , אני חפה מפשע , אני פשוט אני . אולי לא כמו שציינתי בתחילת הספור , אולי אני לא רגילה כמו שחשבתי . יש לי ספור שונה , מלא בהרפתקאות ומאורעות . אולי מעניין אולי סתם ספור שאפשר לרפרף מעליו .

קמתי משם והלכתי לחדר מעט מסוחררת מהמחשבות שמציפות אותי , על הכל .

"מה ?!" טולי לא האמינה "אבל מעידו , נכון ?" .
"כן , מעידו ..." מלמלתי . ספרתי את הכל לה , לא ידעתי למי לספר .

"טוב ," טולי קמה ללכת "אני חייבת ללכת לדניאל , הוא ביקש שאני יעזור לו באלגברה ..." .

היא שמה על עצמה פונצ'ו מחמם ויצאה בטריקת דלת . קול הטריקה הדהד בחדר . הרגשתי מעט ריקנות .
הדרך הכי טובה בימינו היא לקחת כמה חברות ולצאת לשופינג חורף . כן , ככה אני אעשה .
התלבשתי בסקיני ג'ינס וחולצת וי ארוכה ודקיקה ומתחתיה גופייה . נובמבר עכשיו , אין לדעת מה המצב בחוץ ! . הכנסתי לתיק הצד שלי פלאפון , ארנק מלא בכסף , מפתח לחדר ועוד כמה מוצרי איפור למקרה רע . בדרך כלל אני לא משתטה ומורחת עליי המון איפור , אני מסתפקת במראה הטבעי . עם שפתיים נוצצות . ומסקרה מאריכת ריסים .
כתבתי לטולי פתק: "היי טולי מתוקה שלי ,

נסעתי לקניון , תודיעי את זה להראל שלא יחפש אותי בכל הפנימייה . לקחתי את הפלאפון , אל דאגה ! נתראה בקרוב , גלינקה ."
הנחתי את הפתק על שולחן הכתיבה שלנו . נעלתי נעלי עקב גבוהות שלא לבשתי כבר מזמן (אם מתלבשים יפה אז עד הסוף !) ויצאתי מהחדר .
בהליכה מרושלת פּילָסתִי לי דרך אל החדר של בר וקורל .
דפקתי בדלת בעדינות . "מי שם ?" שאלה בר בעייפות . "אני" פתחתי את הדלת בלי התרעה מוקדמת . היא ישבה שם על המיטה גם היא מרושלת מאיזושהי בחינה . קורל ישבה בשולחן העבודה ותקתקה על המחשב בעצבנות . חייבים להוציא אותן מפה .
"למה את לובשת..." ניסתה בר להגיד איזה משפט אבל עצרתי בה מיד "בואו , אנחנו הולכת עכשיו לקניון !" .
בר הסתכלה עליי במבט מוזר וקורל הסתובבה אליי . הייתה שתיקה מביכה . הן פרצו בצחוק.
"מה ?" שאלתי .
"בטח שאנחנו באות , אין מה להתווכח !" צחקקה בר וקמה מהמיטה באמיצות .
"דברי בשם עצמך , לי יש עבודה על הראש !"נאנחה קורל בעצבנות .
"מה ? אל תהרסי את היציאה , בואי , תעשי את העבודה מחר !" ניסיתי לשכנע . היא הביטה בנו ואנחנו הבטנו בה . "נו טוב..." היא קמה מהכיסא וסגרה את המחשב "עדיף שופינג מאשר העבודה הזאתי " .
"אז מה אני אלבש ?" שאלה בר .

"הכי נשי שיש , אנחנו הולכות לעשות שטויות !" קפצתי . נפלתי על התחת . שכחתי לרגע שאני עם נעלי עקב גבוהות (מאד) . קורל עזרה לי לקום .
"תהיה ספציפית ...?" חיפשה בר בתוך הארון .
"כמוני ?" שאלתי אותה . קורל הביטה בי ופרצה בצחוק .
"זה כל כך לא את !" אמרה בעודה מצחקקת .
"זהו , להיות מה שאת לא !" הייתי ספציפית .
"טוב , זה נשמע נחמד !" קיפצה בר ודפקה את ראשה באחד המדפים בארון .
"אח..." נאנחה בכאב . צחקנו . אין כמו לשפר את המצב רוח לחברות הכי טובות .
"B.F.F  !!" קרנתי מאושר . הן חזרו אחרי .
לבסוף בר לבשה בגדים מנומרים וקוקו ספונג'ה והחליטה שקוראים לה "אגם" . לא הסכמנו, כי זה היה כל כך לא מתאים לה . קורל לבשה בגדים ורודים ולעסה שלושה מסטיקים בטעם תות . היא לעומת זאת רצתה שיקראו לה "אלונה" . בטח שהסכמנו , ככה יהיה הכי מצחיק , להסתובב בחנויות בשמות בדויים ובתחפושות .

כשהייתי בת 14 קראתי ספר בנות (ממש בנות) שנתן לי השראה לצאת ככה . מאז רק חיפשתי הזדמנויות . הנה אחת , עומדת מולי ומחכה שאני אבוא אליה . יצאנו מהחדר כשאנו מנסות לעבוד על המבטא הצרפתי שלנו . הכי מגניב זה צרפתי ! גם חושני וגם מופתע . הצרפתים נשמעים תמיד מופתעים ! .

ישבנו ברביעית מושבים באוטובוס בדרך לקניון . הפעם החלטנו לנסוע לקניון יותר גדול ורחוק כך שחברים ומכרים לא יראו אותנו ויזהו . פשוט הלכנו על בטוח .
ישבתי עם הגב לנהג ולידי ישב זר בערך בגילנו קורא עיתון . קורל ובר ישבו מולנו וצחקקו .
"בונז'ור" בר הלכה עד הסוף עם המבטא הצרפתי והעניקה לזר ברכת "בוקר טוב" בשפת האם שלה (כביכול) .
"בונז'ור מאדאם" הוריד הנער את העיתון . לא , הוא היה נראה ישראלי . טוב שהוא לא החזיק במבה ביד . הוא לבש חולצה משובצת באופנה וג'ינס ונעלי אולסטאר . הוא נראה ממש חמוד . בר התמוגגה .
"עברית , את מדברת ?" הוא שאל .
"כן" היא ענתה במבטא צרפתי והוסיפה "מדברת קצת" .
קורל ואני פרצנו בצחוק פרוע .
"מה ?" הוא שאל .
"כלום , כלום , אנחנו אוהבות ישראל !" שוב ענתה בר . היא הייתה טובה בחיקויים , אין ספק.
"ווי (כן) , אנחנו טֶרה (מאד) אוהבת ישראל..." הצטרפתי .
"יפה , אני צריך לרדת פה , להתראות" פסק וירד מהאוטובוס .
"ווי , אנחנו יודעות צרפתית !" אמרה קורל ופרצה בצחוק שנית .

נכנסנו בסערה לרחבת הקניון מסתכלות על המרחב הגדול .
"בגדים או נעליים ?" שאלה בר .
"אנחנו טרה אוהבות נעליים , נוׁ(לא) ?" שאלתי במבטא צרפתי .
"טרה, טרה !" ענתה קורל .

"מרד , כל כך הרבה חנויות , כל כך מעט כסף !" הצטערתי .
"יאללה , בואו לחנות הזאת" הצביעה קורל על אחת מחנויות הנעליים קרובה .
"בואו" הסכמתי ורצנו לחנות על עקבינו הגבוהים .

נחמדי , הא ?

אני רוצה תגובות בונות !! :)

שלחתי המלצה לבלוג המלצות לספורים בהמשכים :) קולייייייייי DD:

ליערה: היי מתוקה,

אהבתי קצת את ההמשך אבל עם כל הכוונה הטובה , אני מעדיפה שהספור יהיה רק שלי , מבינה ?

כי בקרוב אני ארצה להוציא אותו לאור ואז אם אני אכניס את הדברים שלך .. אמ.. אני דיי בטוחה

שאצטרך לכתוב את השם שלך . ולא שאני לא רוצה !

אני פשוט מעדיפה שזה יהיה ספר שלי . חוץ מזה ,

עדיף שתהיה במתח , לא ?

שלך ,

עפרי .

סליחה שאני לא מעדכנת הרבה ..

תגובות יעזרו !! :)

פרק 25

צו ראשון

קמתי לאור השמש הזורחת מבעד לחלון .
"בקר טוב" לחשתי .
"בקר טוב" חייך הראל כשהתלבש בבגדיו היפים ליד שולחן העבודה שבפינת החדר .
"אתה הולך לארוחת בקר ?" שאלתי מנומנמת .
"כן , את באה ?" שאל וכפתר את חולצתו המשובצת .
"לא בפיג'מה !!" התיישבתי על המיטה .
"אז תתלבשי , יפה" נעל נעליים .
"טוב ," קמתי והוספתי "אבל תחכה !"
"בסדר , בסדר" אמר והטלפון שלו צלצל .
"מי מתקשר בשעה כזאת ?" התעוררה טולי ולידה דניאל .
"סליחה ..." מלמל הראל והוסיף "אלו ההורים שלי , ככה הם" .
הוא יצא מהחדר לדבר במסדרון .
"את לומדת היום ?" שאל דניאל אותי .
"כן" עניתי וחיפשתי בגדים בארון .
"יופי" חזר לישון .
נכנסתי לשירותים והתלבשתי , בכל זאת , אני לא מתכוונת להתפשט ליד דניאל .

"בקר טוב !!!" נכנסתי לתוך חדר האוכל .
"גלי !" באו קורל ובר אליי וחיבקו אותי .
"היי" שמחתי .
רציתי לספר להן על אתמול בלילה. מה הראל לעזאזל רצה ?!
"אתמול לפני שנרדמנו הראל מלמל משהו על המשפחה שלו" דווחתי להן .
"הוא לא השלים את המשפט ואמר שנדבר על זה אחר כך ..." הוספתי ולקחתי לגימה מן הקפה .
השתתקנו.
"מה נראה לך שהוא רצה ?" שאלה קורל ואכלה פרוסת עוגת תפוחים .
"לא להיפרד , זה בטוח !" הנדתי בראשי הנחתי בעצבנות את ספל הקפה והוא השפריץ מעט על השולחן .
"בסדר , לא רציתי להרגיז ..." מלמלה קורל שסיימה את העוגה ופנתה ללכת לקחת פרוסה שנייה , כפי הנראה .
"אופס .. העלבתי אותה ?" התחרטתי .
"לא נירא לי ..." ענתה בר והחזיקה את בטנה .
"הכל בסדר ? את מרגישה טוב ?" שאלתי בדאגה את בר .
"כן , רק קצת בחילה , זה הכל ..." הרהרה .
"תשתי תה !" קמתי כדי להביא לה אבל היא עצרה בעדי "לא , זה רק יחמיר !" תפסה בי .
"אוקי ..." התיישבתי .
קורל חזרה עם פרוסה שנייה , כמו שחשבתי .
"בואי , תטעמי מזה , זה מעולה !" פרסה קורל חתיכה מפרוסת העוגה שלה והגישה לבר .
"לא, תודה , אין לי תאבון" פסקה והלכה .
צלצול הכניסה לכיתות הושמע ורצתי במהירות , נחושה לתחילת הלימודים .

זה לא היה כיף כמו שציפיתי , ישבתי בשולחן שמאחורי , כבר לא יושב רון , אלא ילד מסתורי וחדש .
"בידי משהו שכולם חיכו לו , ולא הגיע בשנה שעברה כמו שאר בני הנוער , הצו הראשון !" הציגה המחנכת .
"מגניב ..." לחשתי .
"אבל , של הראל כהן יחכה לו בבית , זה בסדר מבחינתך ?" שאלה המחנכת אישית את הראל . הוא הובך משומה .
"כן , מקובל..." מלמל .
"יופי !" שמחה המחנכת ומיד חילקה את הצוים בין התלמידים .
"מתי קוראים לך ?" שאלה בר אותי .
"עוד שלושה ימים !!!" צווחתי מאושר .
"גם לי !!" קפצה .
"אז ניסע ביחד ?" נרגעתי ושאלתי .
"כן , למה לא ?" ענתה בחדווה .
"כולם להירגע , אני רוצה לציין משהו !" צעקה המחנכת .
כולם השתתקו ברגע .
"יופי , תודה !" נאנחה .
"נו מה ?" שאל דניאל בחוצפה .
"תירגע !" הצביעה עליו עם האצבע השמנמנה שלה . לא אשכח אותה בחיים !
"האוטובוסים יצאו אחרי הלימודים כדי לקחת אתכם למבחנים ! יש נערים אשר יוצאים מחר , יש כאלה שבעוד שלושה ימים , יש כאלה שבעוד שבוע ואכן כאלה שבעוד חודש , לא להתרגש , זו החלטה של הצבא !" הרגיעה .
צלצול סוף הלימודים נשמע וכולם קמו בלי מילה נוספת .
"משוחררים !" עוד ניסתה לרדוף עם קולה אחרינו . "איך שהם גדלו לי ..." היא נאנחה וארזה את תיקה .

"התקשרת להורים שלך ?" שאלתי את הראל כשישבנו בארוחת הצהריים אחד ליד השני ודסקסנו את עניין הצבא המתקרב ובא .
"כן , אני נוסע מחר ..." מלמל .
"למה אתה כזה מאוכזב ?" שאלתי .
"לא התכוננתי בכלל !" התעקש על עמדת המתאכזב .
"טוב , לא נורא ..." ליטפתי אותו והוספתי "כמו שאני מכירה אותך , אתה תצליח בהכל !" .
"לא יודע ואני מעוצבן על הצבא המחורבן הזה !!!" הקיש ברוגז עם המזלג על השולחן .
הנחתי שהוא לא רוצה שאני אלטף אותו כעת .
"לא נורא , בסוף תראה שתהיה טייס ותעוף בשמיים כמו ציפור !" דימיתי לו את חיל האוויר .
"כן , זה מה שאני רוצה לעשות ..." שילב ידיים .
"איפה בר ?" שאלתי אותו וחיפשתי בעיניי את הנעדרת .
"לא יודע , בפעם האחרונה שראיתי אותה היא רצה לשירותים , נירא לי שהיא הקיאה , חפשי אותה אצל האחות ..." הרהר ודיבר מהר בעודו נוגס (עדיין) בעצבנות .
"טוב , אני הולכת לאחות , אם אתה מחפש אותי ..." הנחתי לו והלכתי .

"הנה את !" נכנסתי לחדר של בר וקורל לאחר שחיפשתי אותה בכל הפנימייה (כמעט ...) .
היא שכבה במיטה ובכתה .
"מה קרה ??" שאלתי . היא הוציאה מכשיר קטן בצורת מדחום (אבל הוא לא , כנראה) ופרצה בבכי שותף יותר ממה שכבר היה .
"מה זה ?" התקרבתי .
"שמרנו ..." מלמלה .
"מה ? מי ?" ניסיתי להבין דרך הסימנים שהיא נתנה לי .
הסתכלתי מקרוב על ה"מדחום" וזיהיתי: "את בהריון ?!".
"כן..." בכתה וחיבקה אותי .
"מעידו , כן ?" שאלתי .
התנתקנו . היא הביטה בי לרגע ופתחה את הפה .

מופתעים ?!?!

חח...

DDD:

מחכה לתגובות !!

פרק 24

מה הוא רצה ?

"צהריים טובים , גלי , היום זה יום טוב בשבילך" נכנסה האחות החמודה - סוניה לחדרי בבית החולים .
"היי סוניה , מה נשמע ?" שאלתי . כמובן ששמחתי הרי היום...
"את משתחררת !" שמחה בשבילי . היא רשמה כל מיני דברים על דף .
"באמת כיף !" התיישבתי על המיטה .
"את בטח שמחה לחזור הביתה , נכון ?" שאלה והתיישבה לידי על המיטה .
"בית ..." הרהרתי "כן , שמחה ..."
"אני בגילך , הייתי ברוסיה ולמדתי המון..." ספרה זיכרונות .
"כן..." מלמלתי . לא היה לי נעים , לא הכרתי אותה .
"טוב , סבתא שלך צריכה להגיע עוד מעט , תתארגני" קמה מהמיטה ויצאה .

"היי סבתא !" קפצתי מהמיטה לאחר שהתארגנתי .
"היי גלינקה" חיבקה אותי "תתארגני סופית , אנחנו יוצאות לפנימייה !"
"התארגנתי כבר !" הצגתי את עצמי והסתובבתי כדי שתראה אותי .
"אוקי , מעולה , בואי נזוז" אמרה ולקחה את התיק הקטן שלי ועזרה לי ללכת .
"ביי סוניה , אני אתגעגע" שלחתי נשיקה לסוניה שעמדה ליד שאר האחיות .
"ביי דובשנית , גם אני אתגעגע" שלחה חזרה .
"הראל ,טליה ובר יחכו לך בפנימייה" אמרה סבתא ופתחה את דלת המכונית .
"יופי ," חייכתי והוספתי "אני מחכה לראות אותם" .

"חשבת לעבור לגור אצלי אולי , את וטליה , קצת להתרחק מהפנימייה ?" שאלה סבתא כבר באמצע הדרך כאשר היא נוהגת בזהירות על הכביש .
שתקנו .
"גלינקה ?" שאלה והפנתה את ראשה אליי .
"כן , סבתא ?" עניתי .
"את רוצה לעבור ?" שאלה .
"אולי , זה תלוי ... יש לי המון חברות שם בפנימייה , חברות ילדות" הרהרתי והסתכלתי על הנוף דרך החלון שלידי . הנוף החליף צבעים והשתנה .
"אבל עוד מעט , עם חלוף הזמן , את תתגייסי  וחברות לא יהיו כמו שהיו..." ניסתה לשכנע.
"אני יודעת סבתא , את לא צריכה לעצבן !" התרגזתי במקצת .
"את כבר בי"ב , נכון ?" שאלה והעבירה נושא . נכון , אני כבר בי"ב , לא שמתי לב .
"כן , נכון" עניתי לה ופתחתי את הרדיו .
"אם זר קוצים כואב
זה מה שאת אוהבת
אלך אל המדבר
ושם אלמד לכאוב .
ואם שירים אהבת
רק שכתובים באבן
בין הכפים אגור
ובסלעים אכתוב .

ואז כשנתכסה
עם החולות בחושך
וספר הדברים
בחושך יתכסה .
תגידי לי מילים
יפות מבכי ואושר
הוא כנראה אהב אותי
האיש הזה " כיביתי אותו .
"למה ?" שאלה "זה שיר מאד יפה ! הוא כנראה אהב אותי האיש הזה..." זמזמה .
"זה פשוט מזכיר לי נשכחות..." מלמלתי . זה בעצם הזכיר לי את רון . כמה הוא מסכן וכמה הוא עצוב – רק בגללי .
"בסדר , אני לא אשיר אותו ..." אמרה סבתא . אולי היא קצת נעלבה .
"נעלבת ?" שאלתי בתמימות .
"לא ... לא ממש ..." ענתה באדישות . סבתא שלי היא הכי מיוחדת !
"עוד כמה דקות , אנחנו נגיע" ענתה לבסוף .
"יופי , אני ממש מחכה כבר לחבק את בר שוב כמו ביום שהתעוררתי ..." התמוגגתי רק מהמחשבה על בר והראל . ובכלל כל הפנימייה שאני אוהבת .

"היי הראלי שלי !" נכנסתי לחדר .
"היי מתוקה , איך התגעגעתי מאז אתמול" חיבק אותי .
"טולי !!!" צווחתי . טולי קמה אליי .
"מה נשמע ?" נשקתי לה על הלחי ועל המצח ועל, ועל, ועל ...
"הכל טוב , השאלה היא אם את בסדר ?" שאלה והתנתקה ממני .
"אני טוב , תודה" עניתי . הפלאפון של הראל ניגן
"בואי גלי בואי גלי לי..." זה היה הצלצול .
"סליחה , אני כבר בא..." התנצל ונכנס לשירותים . מקום טוב ...
"איפה דניאל ?" שאלתי שמחה .
"בחדר שלו , הוא אמר שהוא יגיע מאוחר יותר ..." התיישבה .
"אה..." התיישבתי לידה .
"אז מה בא לך לעשות הלילה ?" שאלה .
"לא משהו מיוחד , ניראה לי סתם נשהה בחדר..."
"סתם להיות בחדר ?"
"כן , עם הראל ואת ודניאל ..."
"טוב , זה רק תלוי אם דניאל ירצה לישון איתי ..." הרימה גבות .
"מה ? למה ?"
"בזמן האחרון הוא מתרחק ממני ולא ממש רוצה להיפגש או לצאת ..."
"למה ?"
"אולי הוא לא ממש השלים איתי מאז הריב ..."
"טוב..."
"חזרתי !" יצא הראל מהשירותים .
"מי זה היה ?" שאלתי וחייכתי וקמתי אליו .
"סתם , לא מכירה , מבאר שבע ..." ענה .
"אתה קצת חיוור ..." הערתי .
"אני קצת עייף ..." התיישב על מיטתו .
"אני בעד לישון , אין לי בעיה ..." התיישבתי לידו .
נשמעו דפיקות בדלת .
"פתוח !" צעקתי .
"גלי ?" נכנס דניאל .
"דניאל שלי !!" קפצתי עליו .
"מה קורה ?" שאלה טולי .
"שמעי , את רוצה שאני אשאר לישון פה היום , סתם , אני לבד בחדר , עוד לא מצאו לי שותף..." שאל דניאל את טולי . חיוך עלה על פניה .

כולם הצטמצמו ושכבו ביחד .
"את יודעת שיש לי משפחה ואני ..." הרהר הראל ולחש לי .
"שאתה מה ?" קמתי .
"עזבי , נדבר מחר ..." מלמל .
"טוב..." נשכבתי שנית .

מה הוא רצה ?

הווו :0

אוהבת אתכן , שירה ונטעעע :)) כפרווות שלי , תשאירו תגובות 3>>

עפריקוששש :))

פרק 23
שרלוק הולמס 22 - הבוס

"ברור שעניתי להצעה , היא הייתה כל כך מפתה ..." אמר דור .
"אבל לא הכרת אותו !" ישבתי מרותקת לספור .
"נכון , לא הכרתי אותו" ענה דור אליי באדישות .
"הסכמת ו...?" שאלתי , עדיין מרותקת לספור שלא נגמר .
-
דור רץ לחדר שלו וטלפן מהר את מספרו של הבוס .
"הלו , בוס ?" שאל דור לתוך השפופרת לאחר שקול מוזר (כמו של הבוס , בעצם) ענה לו .
"כן , זה אני , דור" אמר הבוס . דור התעלם מהעובדה שהוא איש מוזר ויכול להיות שהוא פדופיל לבנים ; יש מצב כזה , הוא קרא בעיתון .
"אז ... אני רוצה את העבודה הזאת !" אמר דור מיד .
"התקבלת" ענה הבוס בלי רגש .
"אמ.. מה אני יגיד ?" שאל דור בשמחה ובציניות .
"רק תודה , זה יספיק לי" הבוס לא הבין .
"תודה..." מלמל דור .
"תהיה ברחוב המסגר בתל-אביב עוד שבוע ביום שהיום בשעה שעכשיו" פסק הבוס וניתק .
אז יש לו רק שבוע למצוא בית ולהיפרד מגלי , הרי איך בדיוק ישאר חבר שלה אם הוא הולך לגור בתל-אביב ? .
סדר המשימות שלו היה ברור ומובן:
* למצוא בית בתל-אביב – הכי קל .
* להגיע לשם בזמן – בינוני .
* להיפרד מגלי – קשה ביותר .

-
"למה לא גמרת עם זה וזהו ?" שאלתי מעוצבנת . כועסת אפילו .
"ככה אני , קודם קל ואחרי זה קשה" ענה והמשיך בספור .
"אז ככה...
-
דור סידר לו בית ומשפחה נחמדה בתל-אביב ממש ליד רחוב המסגר והם יסיעו אותו לפגישה "החשובה" כלשונו .

עכשיו נותרה רק משימה והיא הייתה קשה מכולם . הוא משך אותה ומשך עד ל-10 לפני הזמן שהיה צריך ללכת . הוא החליט לוותר על יום הלימודים כדי להתכונן ולארוז .
-
"ואני חיפשתי אותך כמו משוגעת !" רטנתי .
"כן..." ענה לי ולקח את הגיטרה .
"היי , תוריד אותה !" גערתי בו .
"שנשיר ?" התעלם . אוי , הקול שלו . איך אני מתגעגעת אליו .
"נו, טוב" הסכמתי .
הוא פרט לאט על הגיטרה כאילו היו אלו מיתרי כולו . כל חברי היו זמרים . בעצם , חוץ מרון . והנס , אם הוא בכלל היה נחשב חבר ...
"Well open up your mind and see like me
open up your plans and damn you're free
look into your heart and you'll find love love love
listen to the music of the moment maybe seen with me
Ah, la peaceful melodie
It's your god forsaken right to be loved loved loved loved Loved"

יש עוד המשך אבל לא יכלתי להכניס אותו ... מתחחח !!! מי שרוצה לדעת את שם השיר הוא: i'm your  .

פרק 22
יומולדת שמח , גלי !

"היא מתעוררת !" שמעתי את סבתא וצעדיה המהירים לכיוון הדלת . נרדמתי שנית .

"איפה אני ?"השמעתי קול חלוש כאילו לא דברתי המון זמן . עיני המטושטשות טילו בחדר .
"סבתא ?" שאלתי לבסוף כשעיני צדו את סבתי שישבה . היא חייכה .
"אני שמחה שהתעוררת !" לקחה את ידי וחיממה אותה .
"איפה אני ?" שאלתי . עיני עדיין לא ראו טוב .
"בבית חולים , את לא זוכרת מה קרה לך ?"  שאלה .
"בטח שאני זוכרת ," התיישבתי על המיטה והוספתי  "זה היה אתמול" .
"לפני חודשיים את מתכוונת , נכון ?" גיחכה סבתא .
"מה , על מה את מדברת ?"
טולי נכנסה בסערה לחדר . "התעוררת אחותי !!!" קפצה עליי . זזתי באי נוחות .
"אני אשאיר אתכן קצת לבד ..." מלמלה סבתא ויצאה מהחדר .
"ישנתי חודשיים ?!" שאלתי את טולי שהתיישבה במקום של סבתי .
"אמ... כן, "  אמרה בהרהור והוסיפה "ויומיים"
"ספרי לי מה קרה בכל החודשיים האלו ! מה קרה לרון ? ולהראל ? ואת ? את ודניאל ! ספרי הכל !" גערתי בה .
"בסדר , בסדר !" הרגיעה אותי .
"נתחיל בהראל ; הוא לומד עכשיו לכן לא יוכל לבוא . הוא כל כך שמח שאת התעוררת . הוא היה מנגן לידך כל יום ולא זז מהמיטה עד שהחלטתי להחליף אותו ; ולא שלא הייתי לידך גם כשהוא היה , הייתי איתך כ-ל הזמן !" דברה מהר .
"ומה איתך ?" שאלתי וחיבקתי את הכרית של המיטה שהייתה קצת לא נוחה .
"אני ודניאל השלמנו לפני שבוע . רבנו בגלל המכתב של אבא שלו . הוא כעס עליי שלא נתתי לו בזמן... התרחקתי משחר בינתיים"  עצרתי אותה: "מה עם שחר , באמת ? השריפה פרצה בגללו ?".
"אומרים ככה אבל הוא מכחיש ..." לחשה והוסיפה "אומרים שהוא ניסה להתאבד !" .
"אוי ואבוי !!" לא האמנתי .
"ומה עם קורל ובר ? הן יצאו לחופשה ? ואושרת ? ספרי כבר !" התרגשתי .
"נירא לך שהם יצאו לחופשה והיו משאירות אותך ככה ?" שאלה כבדרך אגב .
"יש בזה משהו ..." הרהרתי בצחוק .
"הן היו עושות איתנו ועם סבתא הראל כמובן משמרות עלייך ... אושרת בכלל עברה למשפחה ..."
"עברה למשפחה ?!"
"אמ... כן... ככה אומרים ... עם שחר , הם חברים , עוד פעם !" שמחה .
"אוי , מה שאני פספסתי !" כעסתי על עצמי שישנתי כל כך הרבה זמן .
"ורון בכלא" אמרה ועברה שתיקה בנינו .
"בכלא ?" שאלתי לבסוף .
"כן , בכלא , מגיע לו !" רגזה והניחה בכבדות את ידה על רגלי השוכבת .
"חשבתי שתמותי לי !!" חיבקה אותי .
"אבל אני חיה ! פה !" צחקתי . חשבתי שלא אראה אותה עוד ...
"גלי שלי !!!" נכנס הראל כמעט בוכה .
"הראל !" קמתי מהמיטה צולעת . הכדור פגע בי בבטן ככה שהיה קשה לי ללכת .
הוא הרים אותי לידיו וחיבק חזק .
"מי בת 18 ?" שאל והניח אותי .
"אוי , נכון ! כמעט שחכתי שהיה לי יומולדת !" צחקתי . הראל שרק שריקה חזקה וחברי נכנסו .
עידו , בר , דניאל , סבתא , קורל , שון , איה , אושרת , נעמי (נו , זאת מהיום ספורט !) , שרון , הנס וטלי והם קראו ביחד "יומולדת שמח , גלי !!!" וזרקו עליי בלונים .
נגשתי לחברותי הטובות (קורל ובר , כמובן) וחיבקתי אותן . "איך התגעגעתי למגע החי שלך !!" אמרה בר . "אבל היא לא הייתה מתה !" ענתה לה קורל . "נו , את יודעת למה אני מתכוונת !" אמרה בר ועזבה אותי . "בסדר , הבנתי ..." מלמלה קורל .

הראל ואני ישבנו על המיטה בבית חולים והוא לקח את הגיטרה כמו בימים הטובים ושר לי את השיר של אביב גפן "האם להיות בך מאוהב" . אחד השירים שאני הכי אוהבת .
"שרתי לך את זה כשהיית בקומה ..." נישק אותי .
"רוצה לישון איתי הלילה ?" שאלתי .
"למה לא , בעצם ?" שאל והניח את הגיטרה בצד .
"טוב , אז אני כבר עייפה ..." לחשתי .
"עייפה ?" צחק .
"מה ?" שאלתי כלא מבינה .
"ישנת חודשיים , לא מספיק ? מיולי לספטמבר !" צחקק .
"פוו .. המון זמן !" הרהרתי ונשכבתי בחובקת עם עצמי על המיטה. הוא נשכב מאחוריי וכיסה את שנינו בשמיכה הדקה .
"הראל ?" לחשתי .
"מה ?" לחש חזרה .
"תיתן לי נשיקת לילה טוב" לחשתי והסתובבתי אליו מחייכת .
"טוב" ענה ונישק אותי בעדינות .

"אז מה עם הפנימייה , אני מבינה שהיא שלמה כבר , וחזרה לקדמותה ..." שאלתי את הראל לפני שיצא ללימודים .
"שלמה ובריאה , אפילו תיקנו דברים והוסיפו דברים ..." נעל את הנעליים .
"איזה שעור יש לך עכשיו ?" שאלתי וסירקתי את שערותיי בין אצבעותיי .
"היסטוריה , אני חושב..." מלמל ושם את תיקו על הגב .
"אוקי , ביי" אמרתי ושלחתי נשיקה .
"באוויר ?" שאל נעלב בציניות .
"בסדר , בסדר !" עניתי לו וקמתי מהמיטה ונשקתי לו .
"ממ... טעימה" אמר ויצא .
"תהנה !" עוד צעקתי מאחוריו .
רק אני . והגיטרה . שלפתי אותה מהנרתיק שלה . אז מה אנגן ?
"בואי גלי , בואי גלי לי ..." ניגנתי וצחקתי בקול רם .
"מה כל כך מצחיק אותך ?" נכנס קול לחדר .
"דור ?" שאלתי .

והווווו !!! 3> 3>

פרק 21

התלבטויות מעצבנות

"איכס , זאת האכסניה הכי מגעילה שראיתי מאז שאני חיה !" הוגעלה בר .

דניאל , טולי , שון , קורל , בר , עידו , הראל , הנס , טלי ואני התכנסנו בחדר אחד .

"למה אנחנו כל כך הרבה בחדר אחד ?" שאלתי את הראל כאשר שנינו ניסינו להירדם על מיטת יחיד .

"לא יודע," נע הראל באי נוחות והוסיף "אני מקווה שנצא מפה כמה שיותר מהר"

"לא נירא לי..." פיניתי לו קצת מקום ונדחסתי לקיר .

"את חושבת שנשאר משהו מהפנימייה ?" הסתכל אליי ועיניו הכחולות היפות הביטו בי ברחמים . הוא ידע שזה הבית שלי , לעומתו .

"אני מקווה שנשאר..." עניתי בהרהור והוספתי למשפטי עוד משפט "יש שמה את כל שאר הדברים שלא לקחתי איתי ..."

"דניאל ?" שאלה טולי בלחש כאשר גם הם ניסו להתחלק במיטת יחיד .
"כן ?" שאל והפנה אליה את מבטו .

"אתה אוהב אותי ?" שאלה וסירקה את שיערה בין אצבעותיה .

"בטח" ענה לה .

"תגיד את זה , בבקשה , זה יעזור לי להתמודד" חייכה אליו בנעימות .

"אני אוהב אותך" ענה בלי לחשוב פעמיים .

"גם אני אותך" לחשה ונשקה את צווארו .

"גם את מה ?"

"אוהבת אותך"

"עידו , אני חייבת לדבר איתך , זה בעניין שנינו" נגשה בר אל עידו אחרי שהסתובבה בין כולם בחדר בחיפזון .

"מה מתוקה שלי ?" שאל וקם אליה .

"אמ..." גמגמה .

"מה חמודה שלי ?" שאל שנית והסבלנות שלו עוד רגע מתפקעת .

"אני אוהבת אותך" פלטה .

"גם אני אוהב אותך" ענה ברגש ונישק אותה .

הנשיקה המשיכה והמשיכה . כאשר שפתותיהם התנתקו חיוכה של בר התנוסס על פניה .

"מתי נצא מפה כבר ?!" התרגזה טלי .

"דיי , בשביל מה את כועסת ?" הרגיעה אותה הנס .

"אולי עדיף שנלך לישון" צעקה קורל מהצד השני .

"אולי זה רק חלום ..." הוסיפה בלחש .

כיבו את האור .

החזקתי את גופו של הראל חזק וניסיתי להירדם .

"איפה שחר ?" נשמעה לחישה של טולי מהצד השני .

"דיי , אל תבכי !" שוב דניאל הפגין אדישות לעניין . טולי לא אמרה מילה היא רק הרטיבה עם דמעותיה את גופו השרירי של דניאל .

"משהו נרדם ?" שאלה טלי מכיוון כלשהו .

"לא" בקעו קולות מכל הצדדים של החדר הקטן .

"אפשר להדליק את האור ?" שאלה שנית .

"לא!!!" צעקו עלייה .

"אוקי , אוקי ..." הרגיעה .

לבסוף כולם נרדמו .

דפיקות בדלת העירו את כל הישנים בחדר ב-8 וחצי בבקר.
"מי שם ?" שאלתי .

"המנהלת !" צווחה המנהלת הצולעת .

"כנסי" קם הראל מהמיטה והכניס אותה לחדר הישנים .

"קודם כל," התחילה לדבר "אני מצטערת שאתם צריכים להיות 10 בחדר ..." גיחכה .

"נו...?" זירז אותה דניאל . עובר עליו משהו , אני בטוחה .

"בגלל שאין לכם ממש מה לעשות ... כל אחד יקבל שיחת טלפון אחת מאיתנו בלי תשלום וינסה לסדר לו מקום ללון מכספו ומדמי הכיס מהפנימייה" הסבירה .

"אבל אין לנו עכשיו ממש כסף " צחקקה בר . לא מזמן היא עוד הספיקה לקנות זוג נעליים ו-3 גופיות קיציות .

"זהו , שאנחנו נותנים לכם קצת כסף לכל אחד ..." הוציאה המנהלת  מתיקה 10 מעטפות שמנות .
"החיים היפים !!!" צעקה בר וקפצה .

"תיזהרי , יש פה כאלו שישנים על הרצפה !" צחק הנס .

"כמה כסף יש בכל אחד?" שאלתי מחייכת .

"1000 ₪ בערך ..." הרהרה המנהלת .

"לא מאמינה ! אבל רגע , מה זה בערך ?" שאלה בר בעודה קופצת על יד הנס .

"בדיוק !" פסקה המנהלת ויצאה מהחדר .

"רגע !" צעק הראל ושאל "אבל מי ייקח אותנו לשם ?"

"אל תדאגו בקשר לזה ..." הנידה המנהלת בראשה ויצאה . הלכתי אחריה .

"סליחה ?" פניתי למנהלת .

"סולחת" צחקה .

"איפה רון ?" שאלתי והתעלמתי ממה שאמרה .

"רון ?" שאלה .

"כן , רון" לחצתי .

"הוא אצל משפחה חדשה שמטפלת בו עם עזרה של פסיכיאטר" ענתה לי המנהלת והלכה .

"תודה" צעקתי מאחוריה . נכנסתי לחדר . כל אחד התעסק עם המעטפה שלו וממש הריח את הכסף .

"טוב בואו נדבר ונראה מה התוכניות של כל אחד ..." הצעתי .

"אוקי , שבו" הסכימה איתי קורל .

"אני וטולי כנירא נלך לסבתא שלנו , דניאל ? הראל ? רוצים להצטרף ?" שאלתי .

"אני דווקא חשבתי לטוס לטורקיה עם דניאל , יש לנו מספיק כסף ביחד ..." הציעה דניאל .

"אני בעד" אמר דניאל וחייך .

"הראל?" אולי יש סיכוי שמשהו יבוא איתי .

"חשבתי לנסוע למשפחה שלי ..." אמר ושפשף את רגליו אחת בשנייה בתנועות ביישניות .

"אז מי רוצה לבוא איתי ? יהיה כיף !" ניסיתי לגייס איתי משהו .

"אני אשמח , איפה היא גרה ?" שאלה אותי בר .

"חשבתי אולי נלך ביחד לאיזשהו מקום , אולי חו"ל ..." לחש לה עידו .

"טוב , אני ויתרתי !" פסקתי וחיכיתי שלמשהו יהיה רעיון טוב .

"רוצה לבוא איתי ?" שאל אותי הראל .

"לא יודעת ..." עניתי וקברתי את ראשי בין כפות ידי .

"אני וקורל החלטנו לטוס ביחד לפריז , משהו רוצה לבוא איתנו ?" הציע שון . סוף- סוף היא מגשימה את החלום שלה . הסתכלתי על הראל . הוא הסתכל עליי .

"אף פעם לא טסתי ופריז זאת אחלה התחלה !" שמחתי .

"שם נחגוג לך את היומולדת !" הציע טולי .

"אבל הוא מחר ..." מלמלתי .

"מחר ?!?" הראל קפץ .

"אמ... כן" הסמקתי .

"אז נטוס לפריז ?" שאל . הרגשתי שהחיים טובים מידי עכשיו אבל לא אמרתי . ידעתי שמשהו לא טוב יקרה ואני מעדיפה לנסוע לסבתא .

"אני עדיין מעדיפה לנסוע לסבתא" שילבתי ידיים .

"איזו מעצבנת..." מלמלה בר .

"למה לאן את נוסעת ?" שאלתי .

"אני רוצה לטוס לחו"ל !" התעצבנה בר .

"טוב , זה גורר לכל מיני מקומות ..." הרגיע הנס .

"הנס וטלי , לאן אתם נוסעים ?"

"גרמניה " הכריז הנס .

"יפה לכם" העירה בר .

"טוב דיי !" צווחה טלי .

"תפסיקי , כל היום את צווחת !" צעקתי עלייה .

"לא , למה לך היו מערכות יחסים עם כל הבנים בשכבה !" כעסה טלי .

"מה קשור ?!" הצטרפה בר אליי .

"די !!!" צעק הראל ויצא מהחדר . אני ובר יצאנו אחריו .

"אז מה אנחנו מחליטים ?" שאלתי אותו .

"אופס , ניראה לי שאני קצת כמו גלגל חמישי ..." מלמלה בר ונכנסה חזרה לחדר .

"לי יש משפחה שלא ראיתי אותה הרבה זמן אז אני לא יודע מה להחליט ..." התיישב הראל.

"גם לי יש , סבתא ..." אמרתי וגם התיישבתי .

"ומה עם האפשרות של פריז ?" שאל .

"ניראה לי שאנחנו רק מציקים לקורל ושון ..." עניתי .

"ולטוס עם אחות שלך לטורקיה ?"

"לא ניראה לי ..."

"אולי בר תרצה לבוא איתך ..."

"ראית כבר , היא נוסעת עם עידו"

"אז מה את מתכוונת לעשות ? לנסוע לבד ?"

"לא יודעת ..."

"טוב , אני מוכן לנסוע איתך ..."

"יש !! תודה מתוק שלי" נישקתי אותו .

"אבל איפה היא גרה ?" שאל ושילב ידיים .

"אמ... בקיבוץ ראש הנקרה ..." אמרתי .

"אז מגניב , אני אוהב קיבוצים " אמר ונכנס לחדר . נכנסתי אחריו .

"אני והראל נוסעים לנופש נחמד בראש הנקרה" הכרזתי .

"מה איתכם ?" שאל הראל .

"אנחנו באים איתכם" אמר דניאל אלינו .

"החלטנו שזה לא כיף טורקיה ..." אמרה טולי וקמה אלינו וחיבקה אותי .

"אנחנו נוסעים לפריז" אמרה קורל והוסיפה "לבד !"

"אנחנו לגרמניה , למשפחה של הנס ..." נישקה טלי את הנס בלחי .

"3 , 4 ו... אנחנו לספרד !" אמרו בר ועידו ביחד .

"אז מסודרים ?" שאלתי .

"כן" ענו כולם .

"אחרון ביצה סרוחה !" הכרזתי ורצנו כולנו לכיוון חדר בו המנהלת הייתה כדי להתקשר ולסדר לנו את החופשה .

"סבתא ?" שאלתי בטלפון .

"כן מתוקה, מחר יומולדת !"

"אני , טולי , חבר שלה וחבר שלי באים ללון אצלך עד סוף חופשת הקיץ , בסדר ?" שאלתי מהוססת .

"בסדר גמור ! מתי אתם באים ?"

"מחר בצהריים , בעזרת השם" אמרתי וניתקתי .

"מסודר?" שאלה טולי .

"כן" עניתי .

"איפה המנהלת ?"

"שם" אמר הראל .

"המנהלת ?" הלכתי אליה .

"מה ?" שאלה .

"אין לנו בגדים ..." אמרתי .

"עכשיו יהיה" אמרה ונתנה לי 10 תלושי קנייה ברשתות בגדים והוסיפה "תתחלקי עם אלו שאת נוסעת"

"אני לא מאמינה !" עניתי לה ורצתי לחברים . למה החיים כאלו יפים ? אני מרגישה שמשהו לא טוב יקרה ...

"תראו !" שמחתי והגשתי להם את התלושים .

"החיים הטובים !" צעקה טולי .

ברגע זה נשמעה ירייה והיא פגעה בי .

עוד שמעתי "לא !!!" של קולות הסובבים אותי .

"מי זה ? מי עשה זאת ?" שאלתי בלחש .

"ר... רון" גמגמה .

תהנו :)

מצבי הוא סטנדרטי ... :| חח :))

עד שנכנסתי לבלוג (שכחתי את השם משתמש שלי !!) עברו יובלים (חח)

זה הנה פרק 20 (בלי תלונות !):

פרק 20

לילה מחניק

"זה קשור ב..." הרגשתי שקשה לו לדבר .

"במי ?" לחצתי .

"ברון" לבסוף הוציא את המילה המכבידה .

"מה קרה ?" שאלתי מהוססת .

"הוא משוגע !! משוגע על כל הראש ! פשוט ירד מהפסים !" החזיק את ראשו בתנועות "אוי, אוי , אוי" . אולי כדאי לי להגיד לו מה קרה איתי ועם רון ?...

"הוא הכניס לי אגרוף בבטן !" הרים את החולצה . לא , אני מוכרחת להודות שלא ראו כלום .

"מה ? על מה אתה מדבר ?" שאלתי וליטפתי את ביטנו השרירית .

"היום בצהריים הייתה דפיקה בדלת , פתחתי כמובן ורון עמד שם ופשוט עשה את זה !" צווח.

"הוא צריך פסיכיאטר מומחה ..." הרהרתי .

"הו... אם הוא לא היה בורח ... מה הייתי עושה לו ..." נירגע .

"הראל , אני חייבת לספר לך משהו , אתה חייב להאמין לי שזה לא אני , שזה..." הדמעות התחילו לנזול על הלחיים .

"מה ? למה להאמין ?" הוא ניגב את דמעותיי .

"שזה הוא , הוא הדפוק הזה !!!" גם אני לא הצלחתי להשתלט על הכעס .

"מי ? רון ?" שאל ברוגע . ככל הנראה - עכשיו תורי להיות הלחוצה .

"כן ... הוא נישק אותי ..." גמגמתי כשראשי מורכן ומיהרתי להוסיף "זה הוא ! אתה חייב להאמין !"

"אני מאמין" חיבק אותי . הוא יותר גבוהה ממני ככה שיצא שממש חיבקתי אותו על החזה .

"טוב , כדאי שאני אלך לישון ואתן תמשיכו ב... משהו הזה שאתן עושות , גלינק ..." צחק .

"מה ? איך אתה יודע ?!" דחפתי אותו בצחוק .

"אהם , אהם ציפורניים" צחקנו .

"לילה טוב" לחשה אושרת . התכרבלתי . ישנתי מצד אחד בר ומצד שני קורל . טולי יותר התחברה עם איה ואושרת .
"מה הוא רצה ממך ?" שאלה קורל .

"הפעם זה באמת אישי ..." עניתי לה בלחישה .

"אוף , איך הייתי נוסעת לאיזו ארץ רחוקה , עד לסוף חופשת הקיץ , רק אני ושון , משהו רומנטי , אולי פריז..." פינטזה קורל והסתובבה לצד השני .

"ברקיק ?" שאלתי . בר פתחה עין אחת .

"מה ?" פיהקה .

"באמת את מתכוונת להיפרד מעידו ?" שאלתי ופיהקתי גם אני .

"כן , אני חושבת" ענתה .

"זהו ? את לא אוהבת אותו יותר ?"

"אולי , אני בתהליכי חשיבה ..."

"טוב , לילה של כיף ..." מלמלתי .

"לילה של כיף ?!" התפקעה בר מצחוק . עד מהרה החדר הפך למקום קופצני . כל אחת צחקה כאילו שאפה גז צחוק .

קמנו בבקר לבד . רק בר , טולי , קורל ואני . קמנו וחיפשנו זכר לאיה ואושרת .

"יש פה פתק" לקחה טולי את הפתק אליה והקריאה בקול רם: "היי בנות , ישנתן כל כך יפה שלא רצינו להעיר אתכן . אנחנו לומדות להזכירכן ! שחר ביקר בבקר והזכיר לטולי שהיום ב-10 יש לו שיעור איתה ... אל תפספסי ! אושרת ואיה " .

טולי הסמיקה . "מה השעה בכלל ?" שאלתי והתחלתי לקפל את שק השינה שלי . הבנות גם קיפלו .

"חמישה ל... עשר !!!" צווחה טולי .

"או, או..." לחשתי . לא טוב .

קיפלנו במהרה את הכל וארגנו שהחדר יהיה פיקס ורצנו לחדרים שלנו .

"אין כמו החדר" התמוגגתי על הריח של חדרנו .

"יש לך אצטון ? אני חייבת לפני ששחר יגיע ויראה את השם המצחיק שלי !" נלחצה טולי .

"אני כבר פה" בקע קול מהכניסה .

"אויש שחר , אני מצטערת , רק עכשיו קמתי " הצטערה טולי .

"טוב , אני ישאיר אתכם לבד..." אמרתי ויצאתי בפיג'מה לחדריהן של בר וקורל .

בלילה ישבתי על המיטה עם הראל ונגנו בגיטרה .

"אולי נלך לישון ?" מלמל .

"למה ?" שאלתי והשמעתי אקורד שמח .

"עוד שיר אחד !" ביקשתי .

"טוב , אני אוהב שאת שרה לי" נשכב על הגב וחיכה לשמוע את קולי .

"שיר יחסית חדש , יכול להיות שאני אטעה ..." כיוונתי את הגיטרה .

"נו?" שאל בקוצר רוח .

"הנה , בבקשה !

ארבע לפנות בוקר, מעיר אותי צלצול,
עדיין ישנה, אני עונה מתוך שיעול.
לא שומעים כל כך טוב, זו כנראה שיחה מחו"ל.
הלו? הלו?

Mi amor, it's Miguel,
I'm calling you in Israel
Just to say that I love you.
Just to say that I love you.

Did I wake you up? Are you sleeping alone?
Is that a man's voice I hear on the phone?
You know that I love you.

מי? מיגל?
זה נוחת עלי כמו מכה,
לילות טרופים בטיפי ודיג עם חכה,
אהבה שאפשרית רק בארץ רחוקה.
ואני מליון שנות אור משם, עמוק בתוך בלבול,
עוד לא התאפסתי מאז שחזרתי מחו"ל.
אתמול ניתקו את החשמל, חודשיים אין לי גז,
עדיין מנגנת אבל שום דבר לא זז.

Mi amor, it's Miguel,
I'm calling you in Israel
Just to say that I love you.
Just to say that I love you.

לרגע זה נשמע לי כל כך אפשרי,
פשוט להמריא,
I'm coming, אני אומרת לו,
למה לא?
החיים הם סרט,
אני אישה משוחררת.

Did I wake you up? Are you sleeping alone?
Is that a man's voice I hear on the phone?
You know that I love you.

לך תסביר לו שאני ואתה זה שריטה של שנים,
שפה מלחמה ומיתון וחמסין.
הוא בכלל אינדיאני, מה הוא מבין?

השיחה מתנתקת, אני משתתקת,
אתה מתיישב במיטה בפרצוף רציני,
עכשיו זה אמיתי.
"מאמי, זה משה.
תקשיבי, או ש.. או ש.."
את איתו, או שאת איתי.

Did I wake you up? Are you sleeping alone?
Is that a man's voice I hear on the phone?
You know that I love you.

I love you! Hello? Baby...

Did I wake you up? Are you sleeping alone?
Is that a man's voice I hear on the phone?
You know that I love you.

I Love you."

"אתה מריח משהו שרוף ?" שאלתי אותו והתחלתי להשתעל .

הוא השתעל במרץ .

"אני נחנק , המשאף !" הוא השתעל והפך להיות אדום .

הפכתי את כל החפצים שלנו בחדר .

"הנה , הנה המשאף" הגשתי לו בדחיפות . הוא שאף מהמשאף ונרגע .

"מה קורה פה ?" שאלתי . התחלתי להשתעל גם אני .

"מהר , יש שריפה , תיקחו את הדברים הכי חשובים שלכם ותצאו !" נכנסה טולי במהרה ולקחה את כל חפצי הילדות החשובים לה והכניסה לתוך תיק קטן . עשיתי זאת גם . "הגיטרה !" צעק הראל . רצתי מהר לקחת אותה .

"את חייבת אותה ?" שאלה טולי .

"יותר מכל דבר אחר" עניתי .

רצנו במדרגות . אזעקת אש פעלה במלוא העוצמה וכל הבניין היה מלא בעשן . כשפינו אותנו לאכסניית נוער נידחת באוטובוסים טולי בכתה כל הזמן . "מה קרה , מתוקה שלי ?" פנה אליה דניאל .

"זה שחר , אצלו התחילה השריפה " ניגבה את דמעותיה .

"בגלל זה את בוכה ?" שאל דניאל בחוצפה .

"הוא תלמיד שלי , בכל זאת דניאל , תראה קצת רגש !" צווחה טולי .

"דיי... שש..." חיבק אותה דניאל .

"אתה חושב ששחר בסדר ?" שאלתי את הראל שישב לידי .

"לא יודע" ענה וחיבק אותי .

כל אחד ניצל הלילה , אבל איפה שחר ?

דאדאדאדאדאםםם!! :0 הוו!! חחח... ביי ביי

עוד פרק !! יוהו !! תגובות !!

פרק 19

מסיבת פיג'מות לבנות בלבד

"בנות, תפסיקו!" צעקתי ורצתי לעזור .
"תעזבי אותן !" צעקה עליי שי .
"זה מעניין לי את ה'מה שמו' מה שאמרת כרגע !" יריתי אלייה והפרדתי את הבנות . טיפול בשיער , זה מה שמתאים להן עכשיו .
"בואי אושרת" אמרתי ולקחתי איתי את ה"רדיו דיסק" .
"לא סיימתי איתך , כלבה !" צווחה מאחורינו לי .

אושרת נשכבה על המזרון של דניאל והחלה לבכות . "אושרתי , מה קרה ?" שאלתי ולטיפתי אותה . "למה היינו צריכות לריב ? לריב עם לי זה הדבר הכי גרוע שיש..." בכתה .
"בגלל זה את בוכה ?" ריחמתי .
"כבר רבתי איתה פעם ..."
"נו, ומה היא כבר הספיקה לעשות לך ?"
"לקחת לי את החבר"
שתיקה שררה בחדר .
"נורא ואיום !" שאגתי .
"אני אהבתי אותו , הוא נקלע לרשת שלה והיא זרקה אותו כשנכנעתי . ולא , נשבר הלב ורצה לחזור אליי אבל לא הסכמתי , הוא שבר גם את הלב שלי..." בכתה.
"מי זה היה ?" שאלתי .
"שחר , לפני התקופה השחורה שלו "
"ואוו.." יותר מידי אינפורמציה על שחר .
"הייתה תקופה כזאת בחייו ?" גיחכתי .
"אומרים שבגלל שלא רציתי אותו הוא התחיל להפוך ל.. אימו .. או איך שלא קוראים לזה ..."
"ואוו..." חזרתי על המילה .
"רוצה לישון אצלי ואצל חברה שלי , נעשה מסיבת פיג'מות , תזמיני גם את טולי !" התלהבה ונגבה את הדמעות .
"נשמע מגניב !" התלבהתי גם אני .
"יש עוד מישהי שאת רוצה להזמין ?" שאלה .
"בר וקורל , הבנות הכי מקסימות שתפגשי !" קרצתי .
"אוקי , אצל אצלי בחדר ..." אמרה ויצאה מהחדר . יו!! איזה כיף ! מסיבת פיג'מות לבנות בלבד !!

"היום , אצל אושרת , מסיבת פיג'מות , באה ?"
"אוקי , להגיד גם לקורל ?"
"כן, אז נפגש !"
"ביי" ניתקתי . היה קצר וקולע .

לבשתי פיג'מה אירגנתי תיק מלא לקים , שק שינה , בובה קטנה וגם מזרון . טולי יצאה איתי מהחדר וקורל ובר בדיוק יצאו גם הן . "בדיוק באנו ללכת אליכן !" אני וטולי רצנו אלייהן .
"גם אנחנו באנו ללכת אלייכן" אמרה בר .
"אז.. איזה חדר היא ?" שאלה קורל .

לבסוף הגענו לחדר של אושרת באיחור של רבע שעה (לא מצאנו את החדר) .
"חשבתי שנתחיל בלהכיר אחת את השנייה ויש לי משחק ממש טוב , תוציאו לקים" אמרה אושרת . כל אחת הוציאה את הלקים שלה .
"דבר ראשון , לשבת במעגל ולהגיד את השם של כל אחת" הסבירה . התיישבנו במעגל ואני התחלתי .
"גלי" , "בר" , "קורל" , "אושרת" , "איה" , "טולי" . לאיה היה שיער גולש וארוך מאד כמעט עד לברכיים וצבעו היה שטני. הוא היה חלק ונעים . היא הייתה לבושה בפיג'מה קייצית של "בתי בופ" . אהבתי את הפיג'מה , היא יפה מאד .
"עכשיו כל אחת תיקח לק בצבע שונה" המשיכה אושרת . לקחתי לק שחור , נירא לי שהוא של איה או אושרת . "אני לקחתי לק בצבע ורוד , שממש לא אופיני לי . עכשיו  צריך להמציא לי שם חיבה של חמש אותיות ולכתוב כל אות על הציפורניים ברגליים ..." חייכה . "יש אציטון ??" ישר נלחצה איה . צחקנו . הבנות הירהרו ."אושרי ?" שאלתי . "לא..." הירהרה בר . "אושיק !" צווחה איה בשמחה . "טוב!!" הסכימו הבנות . אני אישית יותר אהבתי את אושרי . אושרת כתבה על צפורנייה בורוד פוקסיה של בר . זה היה כתב דיי כושל . "אושיק..." מלמלה אושרת . "עכשיו גלי !" התרגשה איה . "תזכרו - יש לי 5 אצבעות בלבד !" הזכרתי לבנות . "ואני חשבתי שיש לך 6..." הרהרה בציניות בר . צחקנו וזרקתי עלייה כרית . "גלינק , גלינק !" המציאה טולי . "אהבתי !" אמרתי . הבנות הנהנו והסכימו . כך המשיך המשחק יצא ש: איוקה , גלינק , אושיק , ברקיק , קורקו וטוליק . זה היה בכוונה שלכולן יש ק' בשם ? .

נשכבתי על המזרון והתכרבלתי בשק שינה . "אז ... מה עם בנים ? לא הספקנו לדבר עלייהם !" התהפכה בר בתוך השק שינה . "אושרת ..?" שאלתי . "אין , אתן יודעות ..." הסמיקה . "ויש משהו על הכוונת ?" שאלתי בהתלהבות , כאילו ילדה בת 12 שמשחקת "אמת או חובה" . "אמ..." גמגמה והוסיפה בבישנות "הראל" . הייתה שתיקה . "באמת ?! איזה חתיך הוא , ת'אמת בנות !" הצטרפה אלייה איה . "מה, זה לא טוב ?" שאלה אושרת באי נוחות . "הכל טוב ובסדר חוץ מי זה ש.." התחילה בר להגיד ועצרתי אותה "שהוא חבר שלי" . השתיקה המשיכה . "אבל אני לא מאשימה אותך , הוא הבחור הכי חמוד ויפה וחתיך שאני מכירה" התמוגגתי . "אני לא ידעתי , לא דיברנו על זה בכלל ..." התביישה אושרת - בצדק , איזה פאדיחה . "למי יש עוד חבר , ככה שאני אדע לא להאהב בו בפעם הבאה ?" שאלה אושרת . "אושיק , אני חברה של עידו " אמרה בר בהחלתטיות . "לא רבתם ?" שאלה קורל . "מה ? למה לא מספרים לי כלום ?!" שאלתי בנמרצות . "עידו היפה ?" שאלה אושרת את איה . "כן , הוא..." לחשה איה והמשיכה להקשיב לבר . "מה שקרה זה שרבנו והשלמנו , שום דבר אבל אני שוקלת להפרד ממנו ..." מלמלה את המשפט האחרון . "למה ?" שאלה טולי . "טוליפ , אה.. טוליק" צחקה בר "אני פשוט כבר לא כל כך אוהבת אותו ..." הרכינה את הראש . "אה.." הרהרתי . דפקו בדלת . "כן!" צעקה איה . הדלת נפתחה . "את פה !" נכנס הראל . "כן , אני פה .." ענו כל הבנות . "גלי , התכוונתי..." צחק . שחקנו גם אנחנו . "אני חייב לדבר איתך ..."  הוא גמגם . הסתכלתי על הבנות , הן לא אמרו כלום . הלכתי אליו . יצאנו מהחדר .

"כן, הראלי ?" פחדתי שיבוא מה שלא רציתי שייצא מפיו .
"זה קשור ב... 

זהו... ביי

נ.ב. תגובות !!

עוד אחדדדד:

פרק 18

קרב היפ-הופ 

הייתה שתיקה . "למה אתה עושה לי את זה ?! ועוד אחותי ?!" יצאנו אל המסדרון בכדי לא להעיר את דניאל וטולי . "תקשיבי , זה לא אני..." לחש . "אז אתה שליח ?" שאלתי יותר רגועה . "כן , משהו כזה ..." הרהר . "של מי ?!" שאלתי מתלהבת והוספתי "הוא יודע שיש לה חבר ?" "כן, הוא יודע , היא יודעת גם מי הוא," ליטף אותי "את באמת חשבת שאני ככה ארצה את אחותך ? נו באמת ..." נאנח .
"אז מי זה ?" שאלתי .
"את לא תאמיני ..." לחש .
"נו.. מי ?!" שאלתי בקוצר רוח . שמתי לב שהראל אוהב למתוח אותי .
"ש... שחר..." גמגם .
"הפריק ההוא ?! זה שלובש שחור ובלוקר שלי ? די..." התלהבתי .
"האמת היא , אל תגלי לדניאל , הם כבר התנשקו ..." לחש .
"אני לא מאמינה !"
"גם אני לא האמנתי !"
"ואם היא יודעת שזה הוא, למה הוא ממשיך לשלוח לה ?"
"אני אספר לך את הספור" התחלנו ללכת בפיג'מות ברחבי הפנימייה .
"בלילה קר אחד..." ניסה להתחיל את הספור אבל עצרתי אותו "דלג.. לעניין !"
"היא עזרה לו באנגלית , כמו שאת יודעת , היא מורה פרטית ללא תשלום ..."
"נו , ו..?" שאלתי בנמרצות והגברתי את קצב ההליכה .
"הוא יתאהב בה . פעם אחת הם פשוט התנשקו "
"לא נכון !"
"רבע שעה או משהו כזה . והיא אמרה לו שהיא לא יכולה לעזוב את דניאל ושהיא אוהבת את החבר שלה וזאת הייתה טעות הנשיקה הזאת ..."
"איזו מלכה... אז מה הקטע עם ה"מכתבי אהבה נואשים" האלו ?"
"הוא מאוהב בה קשות ולא רוצה לוותר עלייה" עצרנו .
"איזה מזל שאנחנו אוהבים אחד את השני ..." התמוגגתי .
התנשקנו .
רון הלך לידנו . מבטו נירא עצוב . הארכיון שלי בראש החל לרוץ , הנשיקות , החיבוקים ... עצרתי את הנשיקה . "אתה בא לחדר ?" שאלתי את הראל מבוהלת במקצת . "בטח" ענה והמשכנו ללכת לחדר .

בהפסקת הצהריים של כיתות הלימוד של הקיץ מצאתי את אושרת . "יו, טוב שמצאתי אותך!" נתתי לה כיף . "אז הבאת את ה"רדיו דיסק" ?" שאלה אותי מתרגשת .
"בטח!" עניתי . הכנסתי את הדיסק . "מוכנה ?" שאלה . "כן" נשמתי עמוקות . הבאסים החלו, הכל התנגן. רגלי נעו בתנועות היפ-הופ למיניהם . סלייד , תנועות על הרצפה , גלים ועוד . לאט , לאט התקבצו אנשים מסביבנו . הם מחאו כפיים . "אושרת וגלי..." מלמלה משהי מהקהל . היא נכנסה לרחבה . הפסקתי את המוזיקה ועצרנו בריקוד . אושרת לימדה אותי: "כשמישהו מתפרץ לרחבה זה אומר שהוא רוצה קרב היפ-הופ וצריך לסגור את המוזיקה ולעמוד בצורה קשוחה" . עשיתי כדבריה .
"פחח , מה הולך איתכן ?!" זלזלה הנערה . רציתי להוציא לה לשון אבל התחרטתי .
"מה זאת אומרת , לי ?" שאלה אושרת והתקרבה אליה . אז ככה קוראים לבחורה...
"בנות!" צעקה לי . שתי בנות התקרבו גם הן לרחבה .
"תכירו," הציגה לי "שי ונעמה" .
"אני לא מסוגלת לעשות קרב היפ-הופ איתן..." לחשתי לאושרת באוזן .
"מה ? הן בכלל לא יודעות לרקוד , אל תפחדי..." לחשה חזרה בביטחון .
"אז.. יש לכן מוזיקה נורמאלית במערכת הגרועה הזאת ?" שאלה לי בהתנשאות .
"ועוד איך , בובה !" הרתיעה אותה אושרת .
הרגשתי שגם אני צריכה להשחיל איזה משפט יוצא דופן .
"אז נתחיל ?" שאלתי . יופי , איזה משפט !
אושרת הכניסה דיסק חדש למערכת . המוזיקה שוב החלה והבנות שמולנו עשו את אותן התנועות ביחד . דווקא יפה , אהבתי .
"את הריקוד שהמצאנו ביחד .." לחשה אושרת במהירות . בר נכנסה לקהל שלידה רון והם הריעו לנו .
שתינו עשינו ריקוד ביחד ולא הורדתי את עיני משלושת הבנות הפוציות האלו .
"אוו..." לחשים בקהל . התחלתי לאהוב את הריקודים , הקרבים , המוזיקה .
הבנות שמולנו פיזרו את השיער .
"ברביות ..." זלזלתי .
שי פתחה בצעדי ריקוד מהירים . מיד נכנסתי לה לריקוד ועשיתי תנועות שלעצמי .
"ואוו , יפה בשביל מתחילה..." העירה לי .
"נעמה , תני להם בראש !" נתנה שי את מקומה . נעמה עשתה הרבה גלים בגופה אבל היא לא עוברת את הרמה של אושרת בגלים . אושרת עשתה מולה גלים יותר יפים ממה שהראתה לי בשיעור הראשון שלנו . אושרת דחפה את נעמה . נעמה נפלה על הרצפה בבהלה .
"מה זה ?! אלימות ?!" כעסה לי והוסיפה "אני יראה לך מה זה לפגוע בבנות שלי !" . הן התחילו למשוך אחת לשנייה בשעירות ולהפיל על הרצפה . כיביתי את המוזיקה .הקהל התפזר והתרחק אבל לא הוריד את עיניו מהבנות הרבות .

זהו להפעם..

סוף סוף עוד פרק , אני אוסיף עוד !

פרק 17

הרקדנית החדשה

התעוררתי ב-10 בבקר . הראל לא היה בחדר . דניאל וטולי שכבו אחד ליד השני ועוד ישנו . דפקו בדלת והכניסו מלמטה פלייר אדום . הלכתי לקחת אותו . "הפעלות הקיץ" - הייתה כותרת גדולה באותיות לבנות מובהקות . כל קיץ יש דברים חדשים . המשכתי לקרוא בעיון . "בריכה..." אני יודעת , דילגתי . "לימודי השלמה..." מכירה כבר , לא אוהבת ... "ספורט..." שונאת . "חוגים חדשים" הו , את זה אני אוהבת !
"חוגים חדשים ! - עיצוב בגדים , צילום , ריקוד (קלאסי , מודרני , היפ-הופ וג'אז) , מקהלת הפנימייה .." עצרתי על הריקוד שעניין אותי יותר מכל . המשכתי לקרוא . "לכל הפרטים יש לפנות למנהלת ".
התלבשתי במכנס קצר ג'ינס וגופייה . נעלתי כפכפים וסרט על ראשי הונח . יצאתי מהחדר והשארתי אחריי פתק "יצאתי למנהלת , אחזור בקרוב , גלי" . כבר החלטתי לעבור בלוקרים. הלוקרים משתנים בגלל לימודי הקיץ של הילדים . הלוקר שלי הפך להיות לוקר של פריק , שכחתי איך קוראים לו .. אמ... שחר אני חושבת ..
התקבהלות רבה חלה במסדרון . הראל תפס אותי . "היי" אמר . "היי , מה זה ?" שאלתי . "אה , אושרת ..." אמר כבדרך אגב . "מי זאת ?" שאלתי . "אחת שלומדת איתי ..." ענה . "מה מיוחד בה ?" שאלתי לא מבינה . "תכף תהיה מוזיקה , את תביני .." ענה ונכנס לכיתת מדעים . נדחפתי בין התלמידים ועמדתי ראשונה . נערה לבושה שחור ושיער שטני , מאופרת בשחור . בגדים גדולים ושרשר(ת) על צווארה . כבר ידעתי מה היא רוצה לעשות .
היא הדליקה את השיר LIP GLOOS של ליל מאמא .

{{{ http://www.youtube.com/watch?v=BCvXzjGRnKc }}

היא עשתה את כל צעדי ההיפ הופ האפשריים . שבירה , גל ואחרי זה סלייד . היא לא פיספסה כלום , כמו בקליפ . מחאתי כפיים בצביעות . אני מה זה הולכת להיות יותר טובה ממנה ! חשבתי . הלכתי בנמרצות לקבוע חוג היפ הופ .

ישבתי בחדר עם הגיטרה וניסיתי להוציא ממנה צלילים . בביאוס שמתי את הגיטרה בצד . אף אחד לא היה בחדר . פתחתי את המחשב ונכנסתי לקליפ של זה:

http://www.youtube.com/watch?v=dCWUiBn2yXc

ניסיתי לרקוד . גל , שבירה וסלייד . לא ריחמתי על הריצפה . "טוב , אני חייבת להשתפר !" . נשמעו דפיקות בדלת . הלכתי לפתוח . אושרת עמדה שם עם מטאטא , מגב , דלי ומקרצפים . "זה החדר של גלי , טולי והראל ?" שאלה . "כן" פסקתי . "יש לי עבודות שרות ואני צריכה לנקות לכם את המקלחת ..." הסבירה באדישות . "כנסי..." הכנסתי אותה . "אכפת לך אם אני ישים מוזיקה ?" שאלתי . "לא" פסקה . הדלקתי את השיר GET LOW של T-PAIN וFLO RIDA .

http://www.youtube.com/watch?v=d_65sBG28Ew&feature=related

היא התחילה לקרצף . "תא יכולה ללמד אותי היפ-הופ?" שאלתי וכיביתי את המוזיקה . "אין בעיה !" שמחה . "תדליקי את המוזיקה !" הוסיפה . הדלקתי ונעמדתי לידה . "נתחיל בגל" הדגימה . חזרתי אחרייה .
ככה כל שאר היום . נכנסים אנשים יוצאים , צוחקים , מגחחים , נכנסים .

"פו.. זה היה קשה .. אף פעם לא רקדתי כל כך הרבה זמן ..." אמרנו ביחד . צחקנו . "באיזה חדר את ?" נזכרתי לשאול . "חדר 102" ענתה בעיפות . "אני חושבת שכדאי שאני אלך..." ענתה . "מחר אחרי הלימודים את ממשיכה , אין סיכוי שנהיה צוות שאני לא יודעת כלום ..." נזפתי בה בצחוק . "אוקי , אבוא אחרי הלימודים.." נפרדה ובידייה המלאות בחומרי ניקוי וכלים יצאה מהחדר . הו...
נאנחתי ונכנסתי למקלחת . כשיצאתי כבר דניאל היה בחדר וטולי לידו . כמה זמן כבר התקלחתי שהם הספיקו להירדם ? . נכנסתי למיטה . ברגע שעצמתי עיניים ועוד לא הספקתי הראל נכנס בשקט בשקט ושם על המיטה של טולי תמונה . "הראל !" צווחתי . "שיט.." מילמל . "אני לא מאמינה !"