† Valley Of Death †
|
| 3/2009
אממ חזרתי :|
בתכלס אין לי מושג מה אני עושה כאן...אחרי כמה חודשים שחלפו מאז שפרשתי עבר המון....
אולי בגלל זה אני כאן - חזרתי למקום הזה - ישראבלוג, שמיום ליום נהיה יותר אגואיסטי וכל אחד חושב רק איך להגיע לפעילים.
בכל מקרה נכנסתי בשביל לכתוב פוסט..פוסט שאולי ישנה לכם משו בחשיבה או בראיית עולם שלכם
או שפשוט זה יכנס במחשבה שזה חארטה אחת גדולה לאוזן אחת ויצא מהשנייה, כמו שזה נעשה לרוב הדברים שאומרים לכם.
אני יפסיק לחפור ואני יגיע לנקודה, אחרי שפרשתי קרו הרבה דברים - רעים, וגם טובים לא היה חסר..אבל בכל אופן אני מרגישה
שאני עוברת תהליך מסוג אחר, לא כזה כאשר מתבגרים מתחילים להבין את החיים ובלה בלה..קשה להסביר בכלל אז תנסו להבין
אני מתכוונת למשהו אחר לגמרי, אני משתנה לטובה או לרעה תלוי למי איך.
התחלתי יותר לדבר איתו, יותר להאמין בו ובזה שהוא קיים, והוא מקשיב ונותן לי את מה שאני מבקשת.
זה מן שינוי פנימי כזה. לא, לא נהייתי דתית, חרדית או משו בסגנון כי הדעות הקיצוניות שלי כלפיהם עדיין לא הלכו לשום מקום.
אבל, כל מה שבזמן האחרון אני מבקשת ממנו אני מקבלת..ואתם יודעים למה? כי אני לא מבקשת לעצמי, אני מבקשת בשביל האנשים שחשובים לי, שאני אוהבת, שלהם יהיה טוב, שיצליחו, שיעברו את מה שהם כל כך רוצים לעבור... וכל זה מתגשם. מה אני מקבלת מזה? חיוך עד השמיים, וזה יותר מאשר מספיק. אני לא מבקשת דברים לעצמי כי הוא לא יביא לי אותם במגש של כסף, כדי להשיג משהו צריך לעבוד קשה
ולזכות לזה בזכות עצמינו בלבד.
ואם קורה לי משהו רע, זה כי עשיתי בעצמי משהו לא טוב ואם אני מחפשת מה לא עשיתי טוב שבגללו קרה הדבר.אני אוטומטית מוצאת אותו.
וכל המיכשולים בחיים? זה לא כי הוא נהנה להסתכל עלינו סובלים.. אלא להפך זה במטרה לעזור לנו, להתחזק ולהתגבר על קשיים, לא לשבת ולהתלונן, אלא לשתוק ולעשות, כי אחרי זה יהיה יותר קשה ומה אז? נישב ונבכה כמו תמיד? לא ניראלי.
ומהמכשולים? לא מספיק רק להתגבר עליהם. מהם צריך גם ללמוד לפעם הבאה, לא ליפול בפח פעמיים או אפילו יותר.
ללמוד איפה צריך לשים לב יותר, איפה לדעת להגיד לא, איפה לדעת להקשיב אך ורק לעצמך, צריך לנסות ולנסות ולא להתייאש כי האכזבה מזה שלא עשית כלום יותר גדולה, לא להיות קבועים בדעה אחת ועוד כל מיני.
אני אישית, מכל מה שעברתי בחיים - יותר נפשית אפשר להגיד למדתי המון. בעיקר למדתי ללכת עם הלב שזה הכי חשוב בעניי למדתי שעל הדברים שאנחנו אוהבים לא מוותרים בשום אופן, ובזכות זה קיבלתי את הדבר שהכי הכי יקר לי בחיים - נתנאל.
בטח כל הפוסט ניראה סתם זיבול בשכל כי אני בעצמי לא יודעת מה רציתי להשיג בזה שכתבתי את כל זה, ומעטים אלה שיטרחו לקרוא עד הסוף, אבל בכל זאת זה שינוי ענקי שאני עוברת ואני שמחה שאני זוכה לזה.
זוכה למה בדיוק? זוכה להשתפר, להיות אדם יותר טוב וללמוד מהחיים ובעיקר להודות על מה שיש, כי אנשים מעריכים דברים רק לאחר שמאבדים אותם - לא חבל?
שבת שלום לכם 3>
"אהב עמוק ובעוצמה. יכול להיות שתפגע, אבל זאת הדרך
היחידה שיהיו לך חיים מושלמים..."
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
† ForsakeN†