אין לי עצבים ללמודים האלו יותר. יש לי היום בגרות במתמטיקה.
זה חומר שאני יודעת, מגישים אותי על 100, אבל אני עצלנית
אז לא למדתי בכלל בכלל במשך החודשיים האחרונים שלא הגעתי לבי"ס.
רק לבגרויות באתי.
ובגלל זה יהיה לי ציון סופי על הפנים.
ואין לי כוח יותר, אני לא בלחץ ולא בחרדה בגלל זה. כי אני פרשתי מזה מזמן.
אני רק רוצה לסיים עם זה, להגיע לבי"ס, לעשות את הבגרות ולחזור בריצה הביתה.
שאף אחד לא יראה את הגוש שומן המהלך ברחוב.
אני לא מסוגלת להיות בבי"ס שאני כ"כ שמנה.
נמאס לי, אני אלך לבי"ס שמנה כמו שאני אעשה את הבגרות המזורגגת הזאת
ואחזור הביתה מהר.
ואז אני אלך לטייל לי לבד, אין לי כוח לאנשים יותר. אני צריכה קצת שקט מכולם.
מהמשפחה בעיקר!
תכנון להיום:
ב: קפה עם חלב 1%.
צ: אייס קפה. ודיאט קלה חופשי.
ע: מלפפון וקפה. אכלתי קערת אורז בגלל שאמא דחפה לי.
לא קשה לי להחזיק תפריט, קשה לי שאמא שלך יודעת
שיש לך הפרעת אכילה. וזה הכי מטמטם אותי, כי בלי ההצקות של אמא שלי, הייתי מצליחה.
מחר אני ביום תל אביבי, נחלת בניימין, שנקין, ים. קצת חופש.
אז אני אנצל את החוסר "אמא" בסביבה.
אני מרגישה שעכשיו זה חזק. שאני אצליח. אני פתחתי צום מיצים מ17:00 היום.