לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Beyond the Veil


There are no listeners to the Gods. This is why I must write, for humans only follow the scripts, hardly ever denying anything


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2008

התנזרות, טוהר, קיום, מלנכוליה... הכל הבל?


אני הופכת לאדם נוראי כשאני חרמנית. אני צריכה להתנזר או משהו. הרגשתי כל-כך רע אתמול אחרי שגרמתי לאחר כתיבת הפוסט.

אני שונאת את התאווה שלי. אני רוצה לראות בסקס תמיד משהו טהור ויפה. אני שונאת להפוך לאישה שטופת הזימה, אישה קרה וזולה.

 

למה יש לי מחשבות כאלה.

 

אני לא מה שאני שואפת להיות. למה אני לא אישה טובה וצנועה?

הרי זה מי שאני, בליבי. זאת שמשאירה טעם טוב, ומותירה קצת מיסתורין, טעם של עוד. זאת שמעלה לאנשים חיוך על הפנים. אני כזאת, אבל עוד לא לגמרי.

עדיין יש לי אוייבים בלי אף סיבה, אוהבים להריץ עלי שמועות. עוד מעט זה יגמר, החברה תשתנה ואני אסתובב רק אם אלו שאוהבים אותי ומעריכים. לא חסר. אני ממש ברת מזל בעניין. יש לי המון חברים שאני יודעת שדואגים לי ומקבלים אותי איך שאני עם כל הדרמה והדעות. למעשה הם אפילו מסכימים איתי. להבדיל מרוב החברה הטובעת במיינסטרים ושוחה בכיף עם הזרם בלי אף אתגר משהו בחיים. בלי לפקפק לרגע במה ששוחה ליידם. בלי להבין, בסוף יש מפל, אותו מפל שאני כמו סלמון עוברת, מלמטה למעלה, עם קשיים וטרף שאורב לי מכל עבר.

 

מובן שרוד נהנה במיטה ולא לרגע מתלונן ואף משבח והכל, אבל הוא כמותי, נרתע ממעשים נועזים, הוא פשוט "נגרר אחרי". הוא מרגיש כאילו הוא חוטא. הוא מנסה לא לחשוב על תפיסתו לגבי סקס, משהו ביולוגי, שבאמת נשמע חולה.

הוא מפריד בין הסקס לבין החיים שלנו ביחד כולל עשיית האהבה.

 

לו רק היה בו קצת רגש.

 

אינטיליגנציה רגשית. זה מה שהורג בסוף. זה מה שנותן לאנשים עומק וזה מה שגם גורם להם להשמע כל-כך שטחיים ומונוטוניים "רע לי, אני מלנכולי בלי סיבה, אז אני מחפש סיבות ולא אומר את זה, אני ממציא, אף אחד לא מבין אותי, אף אחד לא חושב כמוני, אף אחד לא מבין מה אני עובר, אני לבד בעולם. העולם הוא חסר ערך וחשיבות. הכל הבל". עכשיו מפה מתחילה הטעות של רוב אותם מלכוליים. נכון, הכל הבל, וגם אני מעריצה של קהלת, רק שהוא לא חזה שהעולם יתפתח כך, שיהיו אמצעים שיאפשרו עיכוב טכנולוגי של ההזדקנות וטכנולוגייה שתאפשר למידה אינסופית וחתירה אל האינסוף.

נכון, אנחנו לא רלוונטיים ליקום, חלקיקי כלום שיצורים הרבה יותר גדולים אפילו לא יטרחו לחשוב על להזניח את קיומנו, כי לא יהיו מודעים לו.

אבל אין הבדל בין אם אתה חיי או מת, החשיבות מבחינת העולם היא זהה. אבל כייצור חיי, גם עם כל התובנה הזאת שיש לכם, כל הכבוד, - תעשו מה שנועדתם לעשות, לשרוד. תלמדו בכדי לחיות, תחיו בכדי ללמוד.

אדם עם ידע אינסופי יודע לחיות לעד. אדם החי לעד, יכול להספיק ללמוד הכל. זה מעגל בלתי אפשרי אליו יש לשאוף, או לפחות ככה אני מאמינה.  אני אדם סקפטי שאפשר לסמוך עליו. אתם אולי לא יודעים את זה, אבל אני כן.

 

 

 

Vynnessia.

נכתב על ידי Vynnessia , 24/6/2008 11:44   בקטגוריות הרהורים, ביקורת, פסימי, אופטימי, אני ועובדות אחרות  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-26/6/2008 15:55



Avatarכינוי:  Vynnessia

מין: נקבה




440
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לVynnessia אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Vynnessia ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)