אחרי הדיון המוזר שהיה לנו על לשכב עם אנשים כאלו ואחרים עבור כסף, ואחרי שהודה בכך שהוא מת מעייפות ואני איימתי שאם הייתי שם, לא הייתי נותנת לו ללכת לישון כל-כך מהר, הוא אמר לי "אז בואי". בסוף הגעתי יום למחרת (אתמול) ובאמת נשארתי ללילה.
התקלחתי ותגלחתי אצלו דבר ראשון.
שכבנו עירומים במיטתו, בחדר שלו, עם הריח שאני כל-כך אוהבת, הריח שלו, פשוט ריח מדהים, הוא שאל אותי אם אני חרמנית. אמרתי לו שאני לא רטובה. אבל הוא שאל שוב, אם אני חרמנית. עניתי שכן, כי מובן שהייתי. שאלתי "למה, אתה רוצה לאנוס אותי?" אז הוא ניסה כאילו להכניס את הזין שלו לפה שלי ואני סותמת את הפה והוא אומר לי ללקק, שאני אוהב את זה, ואני מזיזה את הראש וסותמת את הפה, והוא ממשיך עם הדיבורים שמחרמנים אותי בטירוף שאני חייבת לדחוף את זה לפה, והתחיל יותר באגרסיביות, כשאז הוא אחז בי בצוואר, כאילו בצורה של תקיפה, ואני פלטתי אנחה זעקתית שכזו, הוא עזב ואמר "זה מדהים שאת אוהבת את זה זה" אני חייכתי והוא קלט שאני בזמן הזה מאוננת. אמרתי לו שזה ממש הרטיב אותי, הוא הרגיש ונדהם "ואו, זה ממש הרטיב אותך! עם דגש על הממש. ואז הוא תפס שוב את צווארי וריתק אותי כך למיטה. הוא התחיל לדבר על זה שיאנוס אותי, ואני חייכתי וחיבקתי אותו ועטפתי את הרגליים סביבו "aw את משתפת פעולה... זה הרס את כל הרעיון... lets roleplay...." .
"no" אמרתי "no?" הוא שאל... "I don't want to have sex with you" הוא הבין שנכנסתי לזה. סגרתי את הרגליים וניסיתי לדחוף אותו ממני, אך הוא הצליח כמובן לרתק אותי מה גם שלא עשיתי דברים קיצוניים כדי שלא יתקרב כמו לנסות לפגוע בביצים או לצרוח ולבעוט חזק וכאלה. הוא התחיל לדבר על איך שהוא יאנוס אותי, וידחוף עמוק לתוכי את הזין שלו ויגמור בי, ואני זועקת "No!". הוא אחז בי בצואר, ואני זועקת, הוא פתח לי את הרגליים.
הייתי אז כל-כך רטובה. הוא חדר אלי במכה אחת ואני זעקתי. אני כל-כך אוהבת את החדירה הראשונה כל פעם, תמיד יש מן כאב שלא באמת מכאיב, זה פשוט שהחדירה הראשונית כל פעם היא כל-כך כייפית ומענגת אותי כל-כך, שגורמת לי בחדירה פשוט לפלוט אנקה כזאת. אני המשכתי לומר לא, והוא סתם את פי עם ידו ואני ממשיכה לומר "no" כאילו בכאב ואי רצון, והוא ממשיך לזיין אותי עמוק ואני ממש שיחקתי טוב ובשלב מסויים הוריד את ידו מפי והפסיק לנוע בעודו אומר "די זה חולה". אני חייכתי "אני פחדתי שבאמת רצית שאפסיק" הוא אמר כשראה אותי מחייכת. "לא, אני שיחקתי", "כן אבל זה ממש נראה....." "כי שיחקתי טוב" "כן, אוף, לא יודע, זה חולה". אני התמוגגתי, כמה חמוד מצידו. הוא חיבק אותי כשהוא עוד בפנים, ואני חייכתי ונאנחתי, ה"אונס" הפך לעשיית אהבה, הוא נישק את צווארי, וכך המשיך עד שגמרנו. זה היה כל-כך חמוד לראות אותו דואג ככה ולא מסוגל להמשיך לזעקותי ונסיון ההתנגדות. הוא אמר שהוא מצטער, ואני חושבת לעצמי, טיפשון, מובן שאין על מה, אני נהניתי ורק שיחקתי... אבל לא נורא, הוט טיפוס של אהבה, שזה טוב. :) זה לא מונע דברים קינקיים הרבה פעמים, אז זה פשוט נורא חמוד מצידו.
אכלנו מקופלת ולפתע הוא אמר "וואי, כל-כך בא לי לצייר עלייך עם זה". אני להפתעתו אמרתי לו "go ahead". הוא החל לצייר ואז לקק את הכל טוב ממני, ואני עשיתי לו אותו דבר. כל מני קטעים באמצע. וויכוחים על האם הלב יצא ישר, חץ על הרגל שמצביע לכיוון הזין, שכתוב עליו BALLS ועל הרגל השנייה אותו דבר רק שכתוב COCK.. כל פעם שהוא אמר משהו על כך שאני עקומה שמתי לו שוקולד על הפטמה, והוא שונא שאני מלקקת שם כי זה כל-כך רגיש ומדגדג לו. אחרי שפעמיים הוא עשה את זה, ושתי הפטמות היו משוקלדות, הוא שתק. אחרי שהבין שאין לי יותר איפש לשים שוקולד (למרות שהיה, הפופיק), הוא חשב את זה בקול רם, אז ליקקתי וניקיתי את אחת הפטמות, עכשיו יש אחת נקייה ^^.
דאגתי לנקות הייטב את הזין שלו מהשוקולד.
ישנו הרבה זמן.
היום הוא היה צריך לטפוס אוטובוס לעבודה, ואני אחד הביתה. בסוף התעכבנו על משחק קלפים והחלטנו שהוא פשוט יקח מונית מאוחר יותר ואני אהיה בתחנה הקרובה - במקרה שלא נספיק. בסוף יכולנו להספיק, רק שפיתיתי אותו. הוא אמר שהוא כל-כך רוצה אבל זה לא יהיה פייר, כי הוא יגמור ואני לא כי לא נספיק והוא סתם יוצא אנכי מניאק. אני המשכתי לפתות, כי לא היה לי איכפת. רק הפיתוי עושה לי טוב, נשכבתי מעליו והנעתי את עצמי מעל התורן המזדקר ונאנחתי לאזונו ונישקתי אותו. בסוף הוא לא יכול היה יותר ואמר לי "גאד אני כל-כך רוצה לעשות סקס אבל זה כל-כך לא בסדר מצדי!" "It's up to you......." אמרתי והמשכתי...
בסוף הוא הוריד ממני את הבוקסרים מיד, השכיב אותי ולקק לי בין הרגליים כדי להרטיב אותי. אני רכבתי עליו. קוייקי שכזה. הוא גמר בפנים, וטפטפתי לכל עבר.
ואז הוא הרגיש ממש רע שהוא נתן לזה לקרות, אחרי שהוא אמר שהוא לא יעשה את זה כי אין לנו זמן לסקס.
הוא לקח מונית לעבודה ואני נותרתי לחכות לאוטובוס.כל רכב שעבר בערך צפר לי מהצד השני של הכביש ואני עושה סימנים של "לא!" למוניות ומתעלמת מהיתר ונותנת לזה רק לטפח מעט את האגו.
אחד מנהגי המונית, למרות שעשיתי לו לא פעמיים, בסוף הוא הגיע לתחנה שלי ושאל לאן אני צריכה. אמרתי לו לאן ושאין לי כסף לזה (זה 170 שקל בערך במונית, ש-15 באוטובוס שיש לי אליו גם-ככה כרטיסייה). הוא אמר שהוא ייקח אותי. אמרתי שאין לי כסף! הוא שאל אם אני עובדת שם. אמרתי לו שאני גרה שם. הוא שאל איך אני נוסעת. עניתי לו "באוטובוס" (שאלה חסרת טאקט לחלוטין לאורך העובדה שאני יושבת בתחנת אוטובוס). הוא התעקש ושאל כמה יש לי. הסתכלתי בארנק ולמרות שהיה לי 170 ש"ח, לא הייתי מוכנה להוציא סכום כזה כמובן, ואמרתי לו שיש לי 20 ש"ח. הוא חושב ואז אומר, "זה כל מה שיש לך?" "כן" "נו אני אקח אותך" "אתה מוכן לקחת אותי ב-20 ש"ח אז סבבה!" "את תעשי לי מסאז' בדרך?" (החצוף!) "לא!" עניתי בחריפות. "נו אבל אני קח אותך, לא מוכנה, בשביל מסאז'??" "לא!" - come on! נהג מונית שמוכן לקחת אותי נסיעה של 170 שקל בתמורה ל- 20 ומסאז', כנראה יש לו איזשהן כוונות זדוניות. בדיוק רוד, לפני שהלך, שאל אותי אם יש לי את הפפר-ספריי עלי ואז אמר "אה לא משנה, זה אור יום עכשיו". אם היה לי את הפפר-ספריי, אולי הייתי שוקלת למרות שגם זה לא חכם, אבל אני משום מה רוצה להשתמש בו על מישהו *חיוך מרושע*.
מחר אני פוגשת את לי, איזו מישהי קטנה, בת 15 נראה לי שמתיימרת לכתוב טוב ומשום מה מעריצה אותי וסוגדת לי כאילו הייתי איזו סלב מפורסמת. כתבה לי פוסט הערצה מטורף ודואגת לכתוב לי בסוף המכתבים שהיא אוהבת אותי ומלא לבבות וכאלה ובקיצור היא שלחה לי שירים שלה באנגלית, לא משנה שאנגלית היא לא יודעת בשום מובן, אוצר המילים שלה כמו של ילד קטן והתוכן עצמו גרוע, לא מקורי ולא נכתב בצורה מיוחדת כלשהי, היא רוצה ביקורת. אמרתי לה שלא יהיה נוח דרך המחשב (כי יש כל-כך הרבה לבקר!!!) לכם אמרתי לה שנפגש, מה שחשבתי שלעולם לא יקרה, אבל בסוף זה קורה מחר -_-. קבענו באיזה בית-קפה, שם נשב ואני אוכל לבקר את השירה שלה, אם ניתן לקרוא לזה כך.
היא מסוג האנשים שאוהבים אותך *בגלל* שאתה מתנהג עליהם בהתנשאות. זה די עצוב, אבל אם זה עושה לה טוב... מי אני שאשנה זאת.
בכל מקרה, אחר כך אני הולכת לרוד ובערב הוזמנו אני והוא למסיבה על יאכטה וצריך להיות נחמד.
קניתי נעליי ערב, עקבים, הכי קלאסיות שיש, יפייפיות, עם רצועה דקה מסביב הרגל, וסרט על הקדימה של הנעל, זה יושב יופי על הרגל וממש סקסי. זה גם ממש נוח ועלה לי רק 100 ש"ח, אני מתה על המבצעים של החנות. לא משנה שאני בקושי קונה ביגוד והנעלה, אבל זניח. אני נהנית הרבה יותר בחנויות ספרים, למרות שגם על זה אני לא מוציאה כסף, אני בדרך כלל נדהמת בעיקר מכמות הספרים והספרים שאני רוצה לקרוא והספרים שאני אוהבת, יושבת לקרוא שם קצת ואז רצה לבדוק אם הספר נמצא להשאלה בספרייה.
Vynnessia.
כינוי:
Vynnessia
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
