מאיפה מתחילים?
מה עבר עלי בכל הימים האחרונים? כל כך הרבה. קשה לי גם לתאר את הזמנים הגרועים ביותר שלי בימים האחרונים, כי כרגע אני עוד במצברוח סביר, ואתן יודעות, ככה זה לא יוצא הכי אמיתי ומהלב שיש. זה בעיה.
אז היה לי מן חופש מהכל. מהכל, טוב לא מהכל. אבל עפתי מכאן ל-4 ימים- סופשבוע ארוך שעליו קשה לי להרחיב יותר מידי. זה היה בלי ההורים עם חברים והכל. והיה מדהים! כ"כ כיף. עשינו מלא דברים ובין הכל. הצלחתי להעביר בין 5 וחצי ל-6 שעות ביום של ספורט. ולא אני לא צוחקת אני רצינית ולא מגזימה. בבוקר קמתי מוקדם ושעתיים - שעתיים וחצי עשיתי אימון בוקר ואז כל היום, ובערב ספורט בערב אותו הדבר... אבל כמובן שהרבה אוכל יחסית היה. לא היו לי הרבה נפילות כי תמיד יש לי את הסטנדרטים הרגילים של אין מצב לתפוח אדמה, פסטה.. בורקס, פיצה ג'חנון אוי כל מיני דברים מגעילים כאלה שאני נגעלת עכשיו רק מלחשוב עליהם.. אז בכל מיקרה שמרתי קצת.. הייתה לי נפילה אחת ענקית שאכלתי באמת שאיזה 4 פרוסות עם שוקולד שזה מגעיל אותי אפילו עכשיו ישלי בחילה מזה כבר.. פשוט הייתי רעבה וזה כ"כ קשה ליד כולם לא לאכול כשהם אוכלים... קשה נורא קשה. באמת.
בכל מיקרה היה מדהים היה כזה כיף. והיום כשחזרתי הביתה והורדתי את הסווצרט- הייתי עם תייצ' ועם גופיית סבא ואמא שלי ישר " רזיתתת???" בכזה פליאה שעניתי לה " לא!" והיא אמרה שהבטן ירדה לי ו.. טוב יאללה זיבולי שכל!! עזבו זה לא ראוי אפילו לציין את זה פה!
כשאני אהיה רזה כמו זאתי בתמונה אני אדבר על זה!
בכל מיקרה יש אותו
השאלה היא למה אני בכלל טורחת לספר עליו. מה איתו? מה קורה לי? לא יכול להיות שאני אשכרה רוצה מישהו שוב פעם? או שסתם אני אוהבת לדבר איתו. איך יודעים? כבר שכחתי.. שכחתי איך יודעים את זה. שכחתי מה מרגישים בידיוק. ועצם העובדה שאני חושבת עליו כ"כ הרבה ומסתכלת עליו כל זמן שאני יכולה לא אומר כבר שאני רוצה אותו? לא זה לא אומר! לא רוצה שזה יאמר את זה! 
אני לא מוכנה לסבול שוב. ואין מצב בעולם שאני אהיה איתו כי זה כ"כ מסובך... יותר מידי חרא ועינינים שסובבים סביבו וסביב חברות שלי, עינינים ישנים, וסיבוכים מתחת לפני האדמה שבעבר שלהם.. כלומר פאשלות שהוא והן עשו ועכשיו הם מסוכסכים. אוך הוא כזה מתוסבך וזה כ"כ ברור שהוא לא מרגיש שום דבר כלפי במובן הזה. אפילו לא במובן של ידידה. יודעות מה מצחיק, שדווקא מי שאני לא רוצה - אני איכשהו גורמת לו לרצות אותי.. וכשאני רוצה מישהו- זה לא הולך לי ואני לא מצליחה לגרום לו לרצות אותי חזרה.
די אני לא רוצה אותו! וזה סופי !!
בכל מיקרה בקשר לאוכל והכל:
חטאתי!!
נישבעתיייייייייייי שאני לא יאכל סופגניה ואפילו לא אחת! נישבעתי לעצמי!
ואכלתי היום- היום! נר ראשון של חנוכה ואכלתי אחת!
מפגרת!
בכל מיקרה זהו אין מצב שאני אוכלת עוד סופגניה אין מצב פשוט!!
אני כזו דובה אני לא יכולה להרשות לעצמי וממש חשוב לי עכשיו לתת בכל הכוח.
זהו החלטתי שאחרי שחזרתי מהדבר הזה אני יורדת שוב מהפחמימות
ואני מתלבטת בין שני דברים:
או לעשות לי תפריט שכולל 3 ארוחות מסודרות ביום, כלומר גם ממש ארוחת בוקר אשכרה או לאכול בבצפר משהו שאני לא עושה עד עכשיו!
או פשוט לסבול ולהחזיק מעמד ולהגביל אותי ל-3 מנות ביום, שזה אומר נגיד ארוחת ערב ארוחת צהרים ונגיד משהו בין לבין, ולא לאכול בבוקר, או כל סידור אחר של 3 פעמים לפתוח את הפה ביום. וכן, יש הבדל, כמובן שאני יכולה לחלק את זה לבוקר צהרים ערב אבל אני גם יכולה שלא...
ולרדת מפחמימות לגמרי נכון?
אז נגיד ערב זה סלט, גבינה וביצה, צהרים זה ירקות מבושלים, פשטידות, קציצות ירקות, טוב נו וניתן לי אפשרות לאורז.. או להוריד אורז גם? ולחמניות אין מצב כזה יותר!! אין מצב!
קיצור אוךך אני בשפל המדרגה אם למישהי יש איזה הברקה טובה תעזרו לי כי אני חסרת אונים!!
בנות שלי אתן חשובות לי ברמה מטורפת
התגעגעתי אליכן
ואני יתעדכן אצל כולןבהקדם האפשרי
אוהבת ותודה לכן שאתן קיימות
והמסר שלי אליכן לשבוע הוא
לא לוותר! תמיש להסתכל קדימה ולהמשיך הלאה! גם אם בוכים 23 שעות מהיום,
נותרה שעה שלמה של אושר.
שאני מאחלת לכל אחת ואחת מכן
כי גם אני רוצה את זה, וזה לא קיים עכשיו.
עריכה 13:47
שכחתי להגיד 2 דברים
דבר ראשון הקאתי שוב.. איפשהו ב-4 ימים האלה שלא הייתי בבית
לא יכולתי, אכלתי מלא ופשוט יצאתי לסיבוב והקאתי שם איפשהו.
דבר שני היום נישקלתי
ולא ירדתי גרם
כמה פעמים חשבתם לקפוץ מהחלון??
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
My Fat Obsession