"אני חייבת לפתוח חלון"
"אבל קר בחוץ!"
"יש לי סחרחורות כל הזמן. אני באמת לא יכולה"
"למה יש לך סחרחורות? אני צריכה לדאוג?"
"לא, זה סתם......... מכל הלחץ וזה"
"זה כי את לא אוכלת"
"מה פתאום?? היום אכלתי משו בצהרים"
"כן.. תה וכוס קפה"
"לא לא , דווקא חתיכת פשטידה וקצת אורז"
"אה ואו, מרגיע!"
אמא ואני
וזה באמת היה נורא נחמד
אם היא הייתה שואלת אותי את זה ולא אני אותה
למה אני צריכה לדאוג לאכילה שלה?? מה אני אמא שלה??
........................................................................................
ילדה מהכיתה שלי הורידה במפתיע 10 קילו אם לא יותר
אני לא רואה את זה עליה אבל כניראה שכולם רואים
היא חיה מיוגורטים וטונה [?!] אל תשאלו..
ולוקחת משלשלים. אבל היא מתכחשת לזה. אני יודעת מה היא עושה.. אני מכירה את השיטות..
אבל אוף זה מעצבן אותי! אני רוצה לדעת בידיוק מה היא עושה
אבל על פרנציפ, ודווקא אני לא רוצה לשאול! אני רוצה להיות טובה יותר ממנה
אני רוצה להיות זו שמסתכלים עליה בהערצה שהיא רזתה
אני רוצה להיות זו שפונים אליה לעצות
אני רוצה להיות זו שכולם מסתכלים עליה כשהיא עוברת במסדרון
ושלא תחשבו שהיא ניראת טוב עכשיו.. יש לה עוד דרך ארוכה מאוד.. אבל . אוף. טוב. סתם פרקתי
I DO MY BEST
TO HIDE THE PAIN
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
My Fat Obsession