
אתה המפלט שלי. אתה המחשבות שלי. אתה החצי השני שלי. לא, אתה אני, אתה פשוט אני!
אין מישהו בעולם הזה שמבין אותי כמו שאני בטוחה שאתה תבין.. אם רק תתן לי להפתח מולך, אם אני רק יצליח.
בלי שאתה יודע אפילו אתה כלכך חשוב לי. חשוב לי כמו השניים היחידים שהיו לפניך, רק שהפעם זה יותר, זה מעבר לסתם לאהוב, בגלל, בגלל שאתה מיוחד, אתה חשוב, אתה משהו. אתה לא רגיל, באמת שלא, ואני יודעת את זה. וגם אתה. גם אצלך התכונות הן הרס עצמי, שנאת העולם, בדידות, ריקנות, עצב, דכאון, הכל הכל אתה מבין אותי אתה פשוט לא יודע על זה. אבל אתה מבין אותי. אתה חשוב לי , אני רוצה לעזור לך אני באמת רוצה. רק תעשה שאני אהיה מיוחדת בשבילך, שאני אהיה שונה מאחרים, מעבר לאחרים, כי תבין שאתה בשבילי מעל כולם, שאני בחיים לא אספר מילה ממה שאתה מגלה לי ואני בחיים לא אלכלך עליך ובחיים לא יגיד עליך משהו רע. ואני תמיד יגן עליך ונגד כולם יעמוד למענך. כי אתה חשוב לי ואתה מיוחד ואתה שונה ורק אני מבינה אותך, שנינו יודעים את זה. אתה אמרת את זה בעצמך!!
אז למה לפעמים אתה שוכח את זה? ומתנהג אלי כמו שאתה מתנהג לכולם, מתנהג לא יפה, באגואיסטיות, יורד עלי, צוחק עלי או איתי אני כבר לא מבינה, למה אתה מתנהג כמו שאתה מתנהג לכולם? אם אני שונה בשבילך ואם אני מיוחדת. אם אני מבינה אותך. למה אתה עושה את זה?
אני קוראת את השיחות איתך ודמעות לא מפסיקות לזלוג לי מהעיניים
הגבול בין שנאה לאהבה כל כך דק
הדרך בין לפגוע לבין לעזור דומה ביותר
ומבלי להבין בכלל מה אתה עושה בכל מילה שאתה מוציא מהפה
אתה או גורם לי להתאהב בך יותר
או להרחיק אותך ממני כמה שאפשר
"את יודעת למה אני נהנה לדבר איתך כי לדבר איתך זה לדבר בדיוק כמו לדבר עם עצמי..עם פן מסויים בעצמי
זה מעין להסתכל כזה במראה"
מה אני פתטית שאני מאמינה לשטויות שלך? שאני נותנת לך "לשחק" בי ככה? להגיד לי דברים כאלה פעם אחת ורגע אחר להיות ציני ולעשות צחוקים? או שאני פשוט צריכה לקבל אותך כמו שאתה.. לתת לך להיות אתה כי אני לא באה לשנות אותך. או שאני כן? כי אני בעצם רוצה שיהיה לך יותר טוב ושתיהיה מאושר וזה ניקרא לשנות...
אני רוצה שתפתח אלי אוף
אני רוצה שתסמוך עלי בעיניים עצומות
שתדע שאתה משהו בשבילי ושאתה חשוב לי
פשוט תסמוך עלי כבר!! סמוך עלי!
