What make you different
Make you beautiful
What's there inside you
Shining through to me
In your eyes I see all
The love I'll ever need
What make you different
Make you beautiful…..to me
סתם זה היה יפה. יום יבוא ומישהו יגיד את זה בכנות עלי. יבוא יום כזה כן?
מחקתי כבר 3 פעמים את מה שהתחלתי לכתוב.
איך אני ממשיכה לתאר את החיים שלי
איך אני מוציאה את הבעיות שלי
איך אני מספרת על הבכי שלי
איך מסבירים כאב
איך מספרים על אכזבה
איך מעבירים סבל
איך מדברים על עייפות
איך אני מתארת את כל זה? איך באמת באמת יבינו אותי, כי ממה שאני מרגישה, אף אחת לא תבין אותי ב-100 אחוז
וגם אם אתן כן, איך אחרים יבינו?
איך יגיע הרגע שבו אני ארצה לצאת מהכל ולשפוך למישהו הכל
כשאני יודעת אחד אחד מה תיהיה התגובה של אנשים
שוק, אכזבה, בכי, כאב, בלבול... לא יאמינו לי בכלל
והימים חולפים להם ואני כמו חיה-מתה. הוא אומר לי "הכאב צועק לך מהעיניים", אבל איך זה שרק אתה שם לב לזה?
כשאני הולכת במסדרונות בית הספר מביטה ישר קדימה
נושכת את השפתיים כדי להחזיק את הדמעות
מחזיקה את הבטן כדי שלא יראו אותה דרך החולצה
ויושבת רוב היום כדי שהרגליים לא יהיו בולטות לאחרים
איך אני מסבירה את זה שאני לא באמת מקשיבה בשיעורים
ולא באמת מקשיבה כשמדברים אלי
אלא רק חושבת
על זה
רק חושבת על זה
יום יום, שעה אחרי שעה, ובכל דקה שעוברת
רק זה כל מה שיש לי בראש
איך אפשר להאמין שיום אחד אני אחיה בלי זה? איך אפשר??
הלוואי שהייתי מוצאת מישהו שבאמת יבין אותי, שבאמת יפטור לי הכל
שיאמר לי שהכל באמת יהיה בסדר. שיבטיח
אני פשוט רוצה להיות יפה. אבל יפה על אמת
ולהיות כוסית אבל כוסית באמת
ורזה. באמת.
וגם חכמה, ומוצלחת, ומצחיקה, ומדהימה, אבל אחת אמיתית. ולהיות מיוחדת. שבאמת יחשבו ככה
לא שהכל יהיה כאילו
וכמעט
כמעט יפה, כמעט כוסית, כמעט רזה, כמעט חכמה, כמעט הכי נחמדה, כמעט חברה הכי טובה, כמעט הכי מוצלחת רק כמעט כל הזמן, אף פעם זה לא באמת.
אני יודעת שאין תועלת בכל מה שאני כותבת כאן
ואין קשר בין משפט אחד לאחר שבא אחריו
פשוט יש כ"כ הרבה להגיד
ובסופו של דבר שום דבר לא יוצא
כי זה מה שאני כבר רגילה
לחסום
לחסום הכל. להסתיר הכל, ברגע האמת פשוט להדחיק הכל ושאף אחד לא ידע
אז ככה זה יהיה לנצח
שיומרו לי שאני "מסתורית" ו"עמוקה" ואני אצחק בפנים- עד כמה שהם לא מבינים מזה אומר..
ולנצח אני אהיה עם עצמי
ואף אחד לא יבין, את האובססיה שלי, ואף פעם, שום דבר לא יבטא את מה שאני באמת מרגישה מבפנים.
בנות שלי, אתן מדהימות. מצטערת שלא הגבתי לכל התגובות שלכן
ושוב אני אומרת תודה
תודה לאל שאתן קיימות
תודה שכל אחת ואחת מכן שמגיבה לי מעלה לי חיוך על הפנים
מראה לי קצה אור של אופטימיות
ואני נישבעת לכן
שאמנם המרחק מכן הוא שנות אור
וכמה שאנחנו שונות, אנחנו דומות
אני מאחלת לכל אחת ואחת מכן שתצא מזה ממעגל האימה הזה
זה לא מגיע לכן
לכן- זה לא מגיע!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
My Fat Obsession
אני לא מוכנה לסבול שוב. ואין מצב בעולם שאני אהיה איתו כי זה כ"כ מסובך... יותר מידי חרא ועינינים שסובבים סביבו וסביב חברות שלי, עינינים ישנים, וסיבוכים מתחת לפני האדמה שבעבר שלהם.. כלומר פאשלות שהוא והן עשו ועכשיו הם מסוכסכים. אוך הוא כזה מתוסבך וזה כ"כ ברור שהוא לא מרגיש שום דבר כלפי במובן הזה. אפילו לא במובן של ידידה. יודעות מה מצחיק, שדווקא מי שאני לא רוצה - אני איכשהו גורמת לו לרצות אותי.. וכשאני רוצה מישהו- זה לא הולך לי ואני לא מצליחה לגרום לו לרצות אותי חזרה.
!!!!!!!!!!!
