|
 כינוי:
kmo בת: 33 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2008
 יום כזה יבוא. השאלה; מתי?
אני שונאת להרגיש שונה מהמשפחה שלי,
דרך החיים שלי,
האופן בו אני מסתכלת על דברים מסויימים,
ניראה ואף אחד לא מבין אותי.
לא יודע כיצד אני מרגישה.
נדמה ורק אחותי מסוגלת להבין ולו מעט מצורת החשיבה שלי, לקלוט ולו קצת מהשתקפות העולם אצלי.
אני לא אוהבת כשהם מחשיבים את הכסף למקור האושר,
אני שונאת כשאבא אומר ש"כסף זה דבר הכרחי לחיים מושלמים".
זה לא נכון.
זה כל כך שגוי!
אני רוצה שיבינו אותי קצת,
אני רוצה שיסתכלו על הדברים בדרך שבה אני מסתכלת.
כסף זה לא דבר חשוב!
זה לא...
מזה כמה שבועות... קלטתי את משמעות האושר האמיתי.
האושר הוא הרגשת החמימות הזו, שאני מרגישה כשאני עושה משהו שאני אוהבת.
משהו שמביא לי אושר.
מאז ומעולם, ייחסתי ללימודים חשיבה רבה, ידעתי שבשביל להיות מאושרת אני צריכה להיות מצטיינת.
זה השתנה,
זה השתנה כשגיליתי שיש דברים נוספים בחיים,
לא התעודה היא שתביא לי את האושר,
לא גאוות הוריי.
דברים אלו חולפים עם הזמן,
דברים אלו לא קבועים, ונדמה שאף אחד מלבדי לא מתייחס לזה.
אני רוצה שסוף סוף אהיה שלמה עם עצמי ועם מה שהפכתי להיות.
ואני בדרך הנכונה.
הלוואי והורי יבינו אותי יום אחד, על מי אני עובדת בטח שיום כזה יבוא. רק השאלה, מתי?
~
אני, שעוד מעט תטעם את טעמו המתוק של האושר.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
