לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  kmo

בת: 33

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שיניתי משהו כמו שלושה עיצובים היום. (יש ציור P:)


שיניתי משהו כמו שלושה עיצובים היום.
וסוף סוף מצאתי את האחד שיתאים.
עוד מעט חורף, והרוח החזקה מעידה על כך, רוח לה התגעגענו כולנו כל כך.
למרות שמעונן היום הרבה פחות מאתמול ומהיום שקדם לו, אני אשאר אופטימית לגשם, כמו שירד אתמול.

גשם, בוא ושטוף את כל הכאב מהלב.
תנקה את כל האשמה, את כל העצב ואת הרוע.
חיכינו לך רבות והינה אתה כבר בפתח.

התגעגעת?

נשוב להרגיש את הרוח הקרירה מלטפת את פנינו בעוצמתיות, נשוב להתכסות במעילים...
אל תעלב אם יהיו כאלו שיקללו, יכעסו או ישנאו.
זה לא בכוונה. יכול להיות שבלילה לפני היה להם סיוט, או בבוקר היתה להם מריבה עם השותף לדירה.
אל תתייחס לכל אלו שיצעקו "לעזאזל עם הגשם הזה כבר"
תישאר למען כל אלו שאוהבים.

מוזמנים להגיב בפוסט למטה. 3>


עריכה:

I think you took advantage of me.
I've believed you and you betrayed.
I never imagined I would tell you so; I hate you

Now I cannot stop blaming myself for trusting you, you've told me you were like me so I thought we can get along
The only thing I can say now is that I'm so sorry for all those times I comforted you.
You do not deserve me, you do not.
Do you remember how many times I told you that fate was too cruel to you?
well, now I'm sure you deserved that pain.
Again;
I hate you.

And I'm still finding it hard to accept it that you stole my art.

Bitch

 

נכתב על ידי kmo , 27/9/2008 17:45   בקטגוריות יצירתי, שירים שלי, אופטימי  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בסופו של דבר, הכל עובר


אני לא מאמינה שביום שבת כל כך לא רציתי שהשבוע יתחיל, והינה אני לקראת הסוף והשבוע עובר לו בצ'יק צ'ק.
זה טוב. לא?
נשאר המבחן בפיזיקה שאין לי כוח אליו ואני לא יודעת חצי מהחומר, ניראה אולי מחר אני אעשה לילה לבן או מש'ו, למרות שבאמת אין לי ראש לזה. להגיש פיזיקה ברמה של 5 יח' כבר מזמן לא בראש סדר העדיפויות שלי...
למרות כל הלחץ והטירוף זה היה אחד השבועות הכי מצחיקים, נו מה הפלא כשהבחור שיושב כיסא מאוחרי לוחש לי כל שנייה שהמורה לא קיבלה אתמול, ובגלל זה היא עצבנית. חח.

פשוט צריך לדעת למצוא את חצי הכוס המלאה. (אני אופטימית משו) זה היה שבוע דיי טוב, למרות שעוד לא הגיע לסופו אבל ניחא.
אני מצפה לסופ"ש הזה כל כך! אני רוצה לצייר לצייר לצייר לצייר לצייר! ולפתור תרגילי לוגריתמים במתמטיקה. (יאי!) ולקרוא 100 עמ' ב Girl With A Pearl Earring... בלאע... נוטוב.

כמובן תמיד יהיו הקטעים המגעילים בשבוע הזה - המריבה הראשונה בחיים שלי עם רין. זה היה מוזר, באמת. לא דמיינתי שזה ישפיע עליי כל כך.
לאחר המריבה בכיתי שעה שלמה בפינה נידחת בבית הספר.
אבל סוף טוב הכל טוב השלמנו ואנחנו חברות עוד יותר מקודם 3>
ובשבוע הבא אני והיא נלך לבקר את נענע וניראה את האחיינית הדובשנית שלה *-*; 

(וואי תמיד רציתי לכתוב פוסט על אות ראשונה ענקית ניחי XD)
נכתב על ידי kmo , 17/9/2008 21:11   בקטגוריות wtf, הומור, חברות, נענע, רינצ', יצירתי, אופטימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יותר מידי מהר (+ציור)


 


יותר מידי מהר;
לפעמים באותן לילות שהשינה ממאנת להגיע ולעטוף אותנו באותה שמיכה חמימה של רוגע, אותן מחשבות מסרבות לתת לנו מנוח.
אי אפשר שלא להרגיש צורך לצעוק "רגע!" לבכות ולהתחנן שהזמן יעצור מלכת, כי הקצב מהר מידי עבורינו. אנחנו לא מספיקים להנות מהרגעים אותם אנו חיים מידי יום, אותה שגרה שכבר נמאסה עלינו מכילה בתוכה את הרגעים היותר מופלאים שנעבור.
וכשאותו יום יגיע ונבין שאת החיים שלנו אנו זורקים לפח הזבל הקרוב לבית, נעדיף להיכנס אל תוך בועה ולהדחיק את הכל.

 


השיעורים במעבדת המחשבים הם השיעורים הכי כיפיים, השעות שם עוברות כשניות ולא מבחינים בזמן שטס לו.
יכול להיות שההחלטה שאני הכי גאה בה היא שלא וויתרתי על ה-10 יח' מחשבים ועמדתי על זה.
אולי אם הייתי חוזרת בזמן כמה שנים אחרונה הייתי מתעקשת אף יותר לבחור בכימיה במקום פיזיקה, אבל ניחא.
הכל לטובה.
הרי לא הייתי יודעת מה זה "חברים" אם לא ההחלטה הזו.


 

סיימתי אתמול עוד ציור (נו מה יהיה איתי?)
אני אוהבת אותו ממש, ניראה לי שהוא אחד הציורים היותר מוצלחים שלי.
(מי שנכנס לגלרייה שלי עד אתמול בלילה כנראה יחשוב שכבר ראה אותו - אבל לא. זה ציור בגירסא מעט שונה ויותר איכותית למען האמת)

אני אחליף את הציור בגלרייה בציור הזה עוד מעט (:
- עכשיו רק נשאר להסתפר כמו בציור ניחי P: -

אגב, בקשר ל"סוף העולם" issue...
אז זה סתם חרטא, ז"א... הניסוי אכן ייתרחש אבל החומר בו המדענים ישתמשו יהיה בכמות מאוד מעטה.
הכל ייעלם תוך מספר שניות.

מורים לפיזיקה הסבירו את זה אז זה 100% נכון.

Well, CYA cool PPL

נכתב על ידי kmo , 7/9/2008 15:31   בקטגוריות יצירה ואומנות, יצירתי, יצירתי  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ציור ציור ציור ציור ציור ציור ציור ציור ציור 3:


בוקר טוב.
גאד מחר שוב לימודים, זה כל כך משונה, בתחילת החופש בכלל לא חשבתי על לחזור ללמוד, אפילו עד לפני שבועיים לא תיארתי לעצמי שאגיע למצב בו אני אשכרה אשוב לתיכון. זה מוזר, קריפי, מפחיד...
ולחשוב שעוד מעט אני אצטרך לראות את המורה לפיזיקה על בסיס יומי... סעמק.
אני ממש חורשת על Better than me של Hinder זה שיר כל כך מדהים... ממ.. יש אותו בlinks למי שרוצה ^~^

אתמול התחלתי עוד ציור וסיימתי אותו לפני קצת.
העלתי אותו לדוויאנט ובשניה שהעלתי מישהו ביקש את זה כ-print עכשיו אין לי באמת שמץ מה אני אמורה לעשות, אישרתי וכו', אבל באמת יש מצב שמישהו בכלל יקנה ציור שלי? חח..
מוזר.
טובנו, הציור הציור....
קודם כל הסקיצה:

(מוקטנת בכוונה P:)

ו...
טאדההה... הציור:

(ה"עיגולים" על האצבעות של הבחורה... אלה לא ציפורניים, אני לא עד כדי כך חסרת שכל שאצייר את הציפורניים בחלק הפנימי של האצבעות! אלו בסכ"ה קעקועים >>)
ID חדש לגלרייה (נאמ.. אני הצ'יבי בפינה שמת להיות כמו הילדה בציור ניי...~)
 

CYA

-
עריכה:

היום הראשון בלימודים:

וול וול, היה חרא.
סתם חפרו לנו שזו שנה אחרונה שלנו בתיכון, ואנחנו צריכים לקחת הכל ברצינות (כאילו, באמת!?!?!)
ממ.. המפגש עם כולם היה אחד הגדולים למרות הכל, צרחות, צעקות, חיבוקים, נשיקות.
אותם מורים, אותן סצנות, אותן חפירות, בקיצור הולך להיות שוב משעמם ברמות.
ממ..
והחדשות העוד יותר רעות, יש לי רק 10 שעות מחשבים בשבוע.
נו אבל הבטיחו לנו 12!  זונות.

הו והיותר נחמדיק מזה, אני צריכה לעלות 3 קומות כל יום לכיתה שלי ._.
זה יהיה נס אם אני לא אמות אחרי שבועיים.

לילה טוב חופש, בוקר טוב בית סוהר!

ממ... ממ.. ולעוד נושא,
יש משהו שמעצבן אותי בכמה חברה מהכיתה שלי, וזה בחיים לא ישתנה. למה הם תמיד צריכים לשאול "את עדיין מציירת?" כשהם רואים אותי מציירת? רגע, מה הייתי אמורה להפסיק?

נו אני סתם חופרת עכשיו, אז זהו מספיק לחפירות
 

CYA
  

נכתב על ידי kmo , 31/8/2008 11:21   בקטגוריות wtf, יצירה ואומנות, יצירתי, יצירתי, בית ספר, שחרור קיטור  
33 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



7,149
הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לkmo אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על kmo ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)