אני ממש אוהבת את העבודה שלי. אתמול התעסקנו עם המוני שוקולדים וחלבות ושאר דברים, וד. הרשה לנו (הבוס) לטעום כל הזמן..=]
בתור עבודה ראשונה-הבייביסיטר לא נחשב- זה כל כך שווה. קרוב לבית, שכר יחסית גבוהה (בכל זאת, אני עוד קטינה, אבל לא להרבה זמן), עם טעימות של מתוקים כל הזמן ועשיית דברים כיפיים.. אבל מתישים.. וד. אוהב נורא מוזיקה קלאסית אז שומעים כל הזמן את המוזיקה הכי איכותית שאפשר. אתמול הוא חרש על צ'ייקובסקי (המלחין האהוב עלי), ושמענו כל כמה זמן (הדיסק חזר על עצמו) את הקונצ'רטו לכינור (אחת היצירות היפות שיש) ופשוט התמוגגתי... עבדתי משמרת שלמה ואחרי זה עוד היה לי עם פ. והכריחו אותי גם לצאת לחדר כושר.. בעע.. הייתי כבר כל כך עייפה..
היום הייתי במיונים נוספים. אלו היו המבחנים הכי קשים שעשיתי עד עכשיו. אבל ואו, אני רוצה את התפקיד הזה. פעם ראשונה שאני באמת רוצה תפקיד שמציעים לי. והשירות שפוי, לשם שינוי, ולא תשע שנים, ולא ארבע שנים. ובלי מכינות. שנתיים נטורל (אבל אני יכולה לחתום קבע ולצאת לקצונה), טירונות קצרצרה (אבל קורס ארוך), ותפקיד כל כך מעניין!
אני כל כך מקווה שאני אתקבל. אני כל כך רוצה להתקבל לזה.
הדבר היחידי שמפחיד אותי, זה האחריות המטורפת. להיות אחראית על איזור שלם...בררר.
אני כל כך עייפה.. זה לא כל כך מרגיש לי כמו חופשה בכלל. אני רק לומדת או עובדת..
טוב אסיים פה,
צריכה ללכת לחפור לפיקולו. [(;]
מרי