ועוד הכי גרוע שאצלי זה לא שאני טורפת, פתאום קולטת מה וכמה, שונאת את עצמי ומפסיקה.

אצלי, אם התחלתי, אז זה יימשך כל היום - כי ממחר אני אשמור... והסיפור הזה מסתכם באלפיי קלוריות.

שישי שבת האלה כללו הרבה אוכל, הרבה יותר מדי, נקווה שדי עם הבולמוס, לפחות לשבוע הקרוב.

אין לי משקל, מאד (אבל מ-א-ד) קשה לי עם זה. לא נשקלתי כבר חודשיים וחוסר הידיעה הזאת מטריפה אותי.

אני צריכה כל הזמן לדעת כמה, אני צריכה את החיזוק הזה שאחרי יום של 300 קלוריות לראות 1- על המשקל, זה נותן לי כל כך הרבה...

הרגשה כל כך טובה... לא מכירה הרגשה כמוהה.

יכרגע מה שנותר לי הוא להסתכל במראה ולהעריך. אני מעריכה שאני בסביבות ה-58. שזה רע. רע מאד.

השבוע כמו שאמרתי, 500 קלוריות ליום. יום רביעי שקילה אחרי כל כך הרבה זמן, אני מפחדת.. לא רוצה. אני שונאת להישקל בזמן שמישהו מסתכל על המשקל. ועוד השקילה עם בגדי.. אני מפחדת שאני אגיע ל-60. אני לא אדע איפה לקבור את עצמי אם זה המצב.

יש לי בחילה רק מלחשוב על זה.

אז די. 3 ימים זה לא הרבה אבל זה גם משהו.

מחר אני אעלה על ההליכון, מה שלא עשיתי כבר דיי הרבה זמן... אני אשרוף 500 ככה שיש ירידה בטוח.

התכנון למחר הוא כזה:

כוס תה (0 קלוריות)

100 ג' תותים (33 קלוריות)

100 ג' מוקפץ (99 קלוריות)

30 ג' קורנפלקס (59 קלוריות)

3 פריכיות קטנות (21 קלוריות)

תפוח (55 קלוריות)

סלט (40 קלוריות)

סה"כ- 307 קלוריות.

עריכה:

באמת שרפתי 500 קל', אבל זה לא פיצה על האלפים שאכלתי אחרי.. הלוואי והייתי יכולה להקיא, הלוואי והייתי יכולה לעצור את עצמי בזמן.......