לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

will you listen to me when I cry?


The same troubled & confused tanager girl, that for some unknown reason think she is unique

Avatarכינוי:  haflow

מין: נקבה

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2008

אני חושבת שאני יודעת מה הבעיה


זה ממש מוזר.  למי שלו שם לב, אני לא כותבת הרבה בבלוג.... זה מפתיעה שהוא עוד קיים. אבל אני לא חושבת שזה בגלל שאין לי על מה לדבר, כי אני תמיד יכולה למצוא על מה לדבר.

גם בזמן האחרון יש לי דברים לספר, לכתוב, לממש... אבל משום מה אני לא עושה את את זה.

אני חושבת שעיקר הבעיה,נובע מכן שאת כל מה שאני רוצה לכתוב, אני אומרת לעצמי. השיחות הפנימיות האלא, המחשבות האלא, שאת כמעט שומעת מה שנאמר.. אבל לא ממש. כל מקרה, אני כבר אומרת את מה שיש לי להגיד, אז למה להגיד שוב, נכון? אני לא יודעת... זה פשוט... כבר אין לי חשק אחרי זה.

אז אני חושבת שפה הבעיה, אבל אין לי מוסג איך להפסיק את זה, כי זה מה שתמיד עשיתי. ואחריי זה פשוט אין חשק. אני לא יודעת מה לעשות, ואני לא הולכת להתעמק בזה.

שינוי נושא, סתם כי זה הבלוג שלי, ומותר לי. חוזרים ללימודים, ואיזו שנה עיומה זאת הולכת ליהיות!!!!! אין אריאל (היא עוברת בי"ס), יש בעיות ללילך עם השיכבה, והיא תצתרך עזרה, בגרויות, עומס, אמא, עבודה, פולין, אני לא יודעת איך אניי אעמוד בזה!!! כל העינין הזה של.. הכל נראה לי חסר טעם. למה? מה זה יתן לי? במה זה יעזור לי? למי זה יועיל? לא לי, זה בטוח.

הגעתי למסקנה שכל החלומות שלי לא באמת יתגשמו (זה לא כאילו זה חדש, אבל בכל זאת מאכזב), שגם אם אני אצליח בלימודים, אין לי מה לעשות עם זה אח"כ, ושלא יהיה לי חבר שבאמת יוהב אותי, כי אני אדם נורא. ולא. אני לא סתם אומרת את זה.

הגעתי למסקנה (דיי ממזמן) שאני לא מיוחדת, שאני לא מדהימה, שלא כולם אוהבים אותי, ושלא הכל יסתדר עם הזמן. הבנתי שלא משנה מה אני אעשה, אני לא אשתנה, אני לא אהפוך לאדם הגון, נחמד וטוב, אני אשאר אותה ילדה רעה ואגוצנטרית, כפוית טובה ועצלנית.  ואני חייבת לציין, שזה נורא מאכזב מדכא ו.... אני אפילו לא יודעת איך להגדיר את זה.

 

 

... אני רוצה חבר. באמת. מישהוא שגם אם זה לא נכון, שגם אם אני כן כל הדברים האלה, יאמין שאני לא, יוהב אותי לא משנה מה...ואני רוצה לאהוב אותו בחזרה. בלי להרגיש כפוית טובה.

אבל מצד שני אני לא רוצה שהוא יגיע. כי אני מפחדת שהוא פתאום יבין שאני לא באמת מה שהוא חשב שאני, וישנא אותי. אני לא רוצה לעבוד עליו, כי לתת לו להאמין שאני אדם טוב, זה באמת רמאות. אבל אני מפחדת שאני לא אוכל לעמוד בזה, ובכל זות אתן לו להאמין ככה. אני כבר לא יודעת מה אני רוצה, ולחשוב על זה רק מדכא אותי, אז אני אפסיק.

 

נכתב על ידי haflow , 24/8/2008 14:56  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



141
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לhaflow אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על haflow ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)