אני מאמינה שמה שיושב עליי עכשיוייצא דרך הכתיבה
אז מה יושב עליי?
אני ממציאה לעצמי גבולות
הגבולות הם למי שרואה אותם
ואני רואה גבולות כל הזמן
אני לא פורצת אותם
אני נותנת להם מקום
אני חושבת שלילי
כל הזמן וחושבת ככה וזה מעצים ומפנה את כל האנרגיה שלי
למקום הזה ולזימון של הדברים האלה
צריך להתחבר לשמחה
לאור
לחיוביות
אתמול בלג בעומר עשיתי טקס
שרפתי את כל אותם דברים שאני לא רוצה בחיי
את כל החרדות, הלחצים, הצורך לרצות את כולם
לעשות מה שטוב לאחרים
שרפתי הכל.
עדיין לא נעקר הכל
עדיין לא
אבל יש דברים חיוביים שהופיעו אצלי
וזה היכולת שלי להקשיב לעצמי
שזה דבר טוב שקרה בזכו החרדה.
להקשיב לקול המודחק הזה שם שבתוכי
שנמאס לו לעשות מה ש"צריך"
שנמאס לו "לרצות" את כולם את כל המשפחה
את החברות והחברים.
נהייתי יותר החלטית.
אני רק צריכה להבין שהתחושות הגופניות שלי
מעורבות בקשר אחד גדול מאוד עם המחשבות שלי
מחשבה שלילית-פרשנות שלילית-תחושה ורגש שליליים-פחד-תגובת חרדה
להתחבר לגמרי לטוב ולחיוב...הלוואי
חייבת להוציא את עצמי מזה
המסכנות הזאת העמידה והדשדוש במקום עושה רק לי רע
חייבת לצאת מהבית לצאת מכל התחושות המגבילות הללו....חייבת...
ולא לפחד... KEEP GOING KEEP MOVING
וואלה צריך להביא את עצמי למצב שלא אכפת לי מאחרים
אני לא עושה ולא מפחדת ולא צריכה להרגיש את הלא נעים לי הזה
שכל הזמן בוער בתוכי.
זהו חלאס מספיק.
וכל כך השתחררתי עצם המחשבה שאני לא חייבת לעשות מה שעושה לי רע
אני יכולה להיפרד ממנה בדרך עקיפה, לא צריכה להיכנס שוב למקום
המחריד הזה שעשה לי צלקות
ושתתמודד לא נטשתי אותה. זו שוב טעות חשיבה. לא הכל תלוי בי
יש לילדה הזו הורים וכאלה והכל בסדר
זה לא שלי וזה לא עליי
וטוב שכל מה שקורה קורה לי עכשיו כי זה מנקה אותי ובונה אותי שוב מחדש.
יהיה טוב...לשחרר את הישן ולחבק את החדש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Kreng