חודש יוני התחיל
זה חודש משמעותי בו אני הולכת לסגור חתיכת דבר בחיים שלי
אני הולכת לסיים תואר ראשון
תואר ראשון שחלמתי עליו
שרציתי אותו כל כך
אני כל כך קרובה לסוף
אני עייפה
החרדות עדיין עולות
אני לא מבינה איך אפשר לחיות ככה
אמרו לי שאני נאחזת יותר מידי בשלילי וככה
לא מאפשרת לדברים החיוביים להיות ולהשפיע על המצב
היום החרדה שוב תקפה אותי
אחרי שבשיעור דיברנו כל היום על סחרחורות ובעיו צוואריות
לא ישנתי טוב בלילה והייתי קצת עייפה, העיניים שלי דיי כואבות
ושורפות מזה או אולי מהמצב שאני רוב היום מול מסך מחשב או פלאפון
אז היום החרדה, או איך שאני קוראת לה עכשיו נבלה
תקפה אותי שוב.
ישבתי בשיעור הרגשתי קצת מעורפלת לא רציתי להישאר
ניסיתי הסחות דעת
לא כזה עזר
יצאתי פשוט מהכיתה
נסעתי לכיוון הבית.
אמרתי אני אצא קצת מאזור הנוחות
אלך לקניון לקנות ולפנק את עצמי בדברים,
אבל שם תקפו אותי סחרחורות
ותחושת בהלה
והמיינד שלי ישר חושב בכיוונים קליניים ופיזיולוגיים
אז ברחתי משם.
ואז הרגשתי שהלשון שלי עומדת להשתתק ושוב אני איכנס לזה
אז ישר שיחת טלפון הסחת דעת
תרגול נשימות
הגעתי הביתה...סופסוף, הלכתי לישון
סיוטים בשינה... לא רוצה להיכנס לזה אבל לגמרי על מצבי החרדה
התעוררתי והכרחתי את עצמי לעשות פ"ג...
אז רצתי קצת והלכתי ליד הים...קצת אנדרופינים.
להוכיח לעצמי שוב ושוב שאני בריאה
וגם אחרי ריצה אני כל כך מתמקדת בתחושות גופניות ובכבדות הגוף
שזה מעצמו מחריד אותי.
-
יש מה לעשות
וזה להיות חיובית ולחשוב על כל מה שהשגת עד כה , את כבר חוגגת
4 חודשים בצל החרדה הנבלה
4 חודשים בהם למדת להתמודד איתה
הרי ההתקפים כבר לא כאלה ואת לא הולכת לבי"ח או לרופאה על כל התקף קטן
את מתמודדת
ממצב שלא יכולת להישאר לבד בבית, את מתמודדת
את יותר בוטחת בחיים ובעצמך
זה תהליך ואת לומדת להעריך תהליך , דבר שבעבר לא הבנת
בעבר דחקת את עצמך ודחפת קדימה מבלי להבין שלוקח זמן לעשות דברים
את נכנסת באימאימא של הפחד.
ולחשוב על דברים שליליים ועל מה יהיה בעתיד זה ממש לא יקדם אותך עכשיו
צריך ללמוד לחיות בהווה מבלי להיות מוטרדת מדברים כמו
"מה יהיה? איך אהיה? איך אשרוד תקופות לחוצות בעתיד?"
לא... זה לא חשוב.
מה שחשוב כרגע זה מה שאת השגת
והנה מה שאת השגת.
-ריצות
-הבנה של תהליך
-מסוגלת להיות באירועים חברתיים
-מסוגלת לטפל גם תחת חרדה
-מסוגלת לנסוע למרחקים
-הבנה של מה שחשוב
-לעשות מה שאני רוצה ולא מה שצריך
-העפתי עבודה שאני שונאת
-לא סיזיפית בקטע הלימודי, סומכת יותר על החברים
-לא עושה הכל לפי חליל המשפחה. לא מרצה.
-השתחררת מההליכה עם בקבוק מים כל רגע
-השתחררת מהטיפות המרגיעות
-התחלת למצוא פנאי לתחביבים חדשים: ציור מנדלות
-אירגנת לעצמך יומולדת
-הלכת לבדך לקניון גם אם היה קשה, עשית את זה
-חמלה כלפי עצמך...זה שיעור שאת לומדת
-את עונה לחרדה
-הצלחת לדבר יפה בפרנטציה מול הכיתה
את לומדת על עצמך, על האופן שבו את מתמודדת עם דברים
כמו שבהתחלה ישר לקחת הכל במושכות, והתפזרת על פני מלא טיפולים
את מבינה שאי אפשר ככה...את לומדת לשלוט במחשבות שלך
בעזרת השם ובעזרתי את תצליחי מתוקה ואת תצליחי לשנות את האופן שבו
את מתייחסת למחשבות שלך.
את פנויה ללמוד דברים חדשים ויש בך את הרצון הזה של לחיות ללא הפחד
כמו ששמעת בהרצאה של הדרוזים, הכל מכתוב. אין פחד.
מה שיהיה יהיה. לא לפחד מהפחד, מהחיים ומהמוות.
אני רוצה להיות ולחיות ולהנות.
אשרי המאמין...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Kreng