היי כולם.
מצטערת שלא עדכנתי הרבה זמן, פשוט בדיוק התחילה השנה והכל. עומס וזה. מעצבן. חוץ מזה שלא הייתה לי ממש "מוזה", והיה לי די מחסום כתיבה, אבל עכשיו אני במצח רוח המתאים, ואני מקווה שיצא לי פרק טוב.
-
היא צלצלה בפעמון, ואלכס פתח.
היא נזרקה על צווארו, והתחילה להתייפח.
"די, תרגעי" הוא אמר, מלטף את שערה החלק.
-
מישל המשיכה לבכות.
דניאל צעק משהו לאלכס בשפה שמישל לא הבינה, אבל הניחה שזה היה משהו בסגנון "תכניס אותה הביתה, ככה אתה מארח?" , כי כשדניאל סיים את המשפט אלכס מיהר למשוך את מישל פנימה, לקחת את המזוודה שלה ולהעלות אותה לקומה העליונה.
"איזה מאורגנת את" אמר אלכס כשסיים להעלות את המזוודה במדרגות. "לכמה שנים ארזת?" הוא הוסיף בחיוך.
"אוי, אני מצטערת" אמרה מישל במבוכה.
"לא, זה בסדר. יש כאן מקום" אמר אלכס ופתח את דלת חדרו.
היה שם מזרון עם מצעים.
"אני אישן על זה" אמר אלכס והצביע על המזרון.
"לא, אלכס, באמת. יש גבול כמה אני יכולה להעיק" אמרה מישל.
"שיואו, איזה פולנייה. אני מתעקש"
"לילה אחד אני, לילה אחד אתה" אמרה מישל, בנימת ניצחון מסוימת.
"נראה אם אח שלי ירשה לי" אמר אלכס, וצחק.
דניאל צעק לאלכס עוד משהו באותה שפה שדיבר קודם. אלכס ענה לו באותה שפה.
"תגיד, מה המקור שלכם בכלל? אף פעם לא שמעתי את השפה הזאת קודם" אמרה מישל.
"אה, זאת אמהרית. בעיקרון כולנו נולדנו באתיופיה, אנחנו כאן כי המצב שם די גרוע עכשיו. עברנו לכאן כשהייתי בן שנה בערך, אז לא נשאר לי המבטא, אבל כמו שאת שומעת, לדניאל כן." אמר אלכס וחייך.
"אוי, זה מגניב" אמרה מישל, מרוצה מהגילוי החדש.
"אני יודע" אמר אלכס, ונישק אותה.
-
"נו... דרק, כבר אחרי עשר!" אמרה קאסי וחבטה בדרק עם הכרית.
"טוב די, קאסי, מה את משחקת אותה ילדה טובה? כולם יודעים שאת בשעות כאלה רק יוצאת" אמר דרק.
"דרק!" צעקה קאסי וצחקה.
"יאללה, אמא שלי לא פה, אחיות שלי לא פה, בואי נחגוג" אמר דרק. "אני הולך להביא וודקה ובירות"
קאסי הסתכלה עליו, המומה.
דרק צחק. "תרגעי, צחקתי. התכוונתי לקולה ופיצה, אלא אם כן את מעדיפה וודקה ובירה. איך שבא לך"
"לך, לך תביא פיצה" צחקה קאסי ונשכבה על המיטה.
"אממ.. קאסי, אני לא יודע איך להגיד לך את זה, ז'תומרת, את נחמדה והכל, אבל אני עוד לא מוכן שנעבור שלב" אמר דרק, וצחק.
"דרק! אתה חתיכת אידיוט!" אמרה קאסי והזדקפה.
"סתם, סתם, תרגעי. הלכתי להביא לך אוכל, כי אני כזה מארח טוב. את יודעת, יכולתי להגיד לך ללכת להביא לבד" אמר דרק והביט בה. הוא בהה בה מספר שניות, ואז התעשת. "אבל אני במצב רוח נדיב היום" אמר, ונענע את ראשו.
-
"איימי? את בסדר?" שאל אותה ריק שוב.
"כן, כן." היא אמרה.
ריק יצא מאוטו ופתח לה את הדלת.
הם נכנסו לאולם הקולנוע.
"שני כרטיסים ל"שחק אותה סמארט", להצגה של רבע לאחת עשרה" אמר ריק, ונתן את הכסף לקופאית. הוא הביט בחשש באיימי, אבל היא חייכה.
הוא קנה פופקורן ושתי כוסות קולה. הם נכנסו לאולם והתיישבו מאחור.
"את בטוחה שאת בסדר? אני יכול לבקש החזר על הכרטיס ולהחזיר אותך הביתה" לחש ריק.
"ריק, באמת שזה חמוד נורא, אבל אני בסדר גמור. עכשיו, אפשר לחזור להתרכז בסרט?" לחשה איימי חזרה, מחייכת.
הם יצאו מהסרט בסביבות חצות, מוכנים לצעקות שאולי יהיו כשיחזרו הביתה.
"אמא שלי הולכת להתחרפן" אמרה איימי וצחקה.
"אמא שלי הולכת לחשוב שהסתובבתי עם עבריינים ומכרתי סמים" אמר ריק.
"למה שהיא תחשוב דבר כזה?" אמר איימי והסתכלה עליו. הוא לא ענה. "ריק?" היא שאלה שוב.
"אממ.. סתם, קטע של אמהות בשכונה שלי. אף אחד לא באמת אומר להן את האמת"
"אבל אתה תגיד אותה. או שהפופקורן היה בעצם קוקאין?"
"אה, זה לא משנה כל כך, היא תחשוב מה שהיא רוצה בלי קשר למציאות. אישה מטורפת" אמר ריק, ומחה דמעה שאיימה לזלוג, בטענה שנכנס לו משהו לעין.
-
נו, איך? אני מקווה שאהבתם.
תגובות יתקבלו בברכה 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
