פלורנטין

שואלים "לא קשה לך שם, בגולה?"

אני אומרת "אולי", לפעמים "לפעמים", אבל לומר ת'אמת -

לא קשה לי בכלל,

לא קשה לי, לא קשה, קל לי, לי קל.

קל לי לגור פה, לחיות פה, לנשום,

קל לי רחוק, וגם קל לי בחום.

"לא חם לך מדי? לא לח, לא לח? לח לך? לח לך? וודאי שלך לח."

קל לי לגור פה, לטייל ברחובות

קל להיכנס ולצאת מחובות.

כן, הכניסה קלה יותר מאשר היציאה, נדמה שמרוב כניסות כבר אין יציאה,

אבל קל לי לגור פה, באמת, ובתמים,

קל לדבר פה, לפגוש אנשים.

יותר קל להיות בודדה, זו עובדה,

נופלים בלי מאמץ - יש כח כבידה

אבל קל לי לגור פה, זו ארץ גדולה.

כאן בפירנצה, כאן בגולה.

זה קל, זה פשוט, עזרה? לא צריכה

לא, אני מסתדרת. זו לא סתם בריחה.

לא, לא, זה לא סתם פרנציפ, ולא הוכחה,

לא, לא, זאת לא טעות - אני מבטיחה.

כששואלים אם קשה, אני אומרת "אולי",

אבל להם די קל, די קל בלעדיי.