לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

My panpiks


כל הפאנפיקים שלי, כאן ועכשיו!

Avatarכינוי:  Nice to meet you, a littel frog

בת: 25





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2008

פוטרית לתמיד- פיקצר


פיקצר שני =]

גם הוא בז'אנר רומטיקה, אבל היום אין לי רעיונות לז'אנרים אחרים.

שם הפיקצר: פוטרית לתמיד

שם הכותב: שיר

פאנדום: ה"פ

דירוג: GP13

שיפ: הארי/ג'יני

ויתור זכויות: אין מה לחדש.. לרולינג

תקופה: בין תקופת הלימודים של הארי לבין "תקופת הילדים שלו".

ז'אנר: רומנטיקה

  

זו הייתה שעת בין הערביים.

השמיים עתו גוון סגלגל והשמש זהרה בקרניה האחרונות, לפני שתעלם לגמרי מעבר לקן האופק.

מכתש גודריק עמד שומם, מלבד זוג אחד, שפסע לאיתו בין הבתים הריקים.

הם אחזו זה בידו של זה, הולכים ללא מטרה, ומרגישים כמעט כמו בחלום.

לפתע, פקח הארי את עיניו לרווחה, והצביע על שער ברזל ישן וחלוד שעמד במרחק של כבערך 100 מטרים מהם.

ג'יני לחצה על ידו וחיבה, והם הלכו בצעדים מהירים לכיוון השער.

הארי הניח את ידו על השער ופתח אותו בחריקה גדולה.

הוא צעד צעד אחד קדימה, וג'יני נכנסה אחריו בצעד קטן מעט יותר, בוחנת את בית הקברות העתיק, שכמעט כל הקברים בו היו הרוסים.

"לאן עכשיו?" היא אמרה בשקט להארי, שסימן לה ללא קול לבוא אחריו.

הם פילסו את דרכם בין הקברים, שחלקם כבר בכלל לא נראו קברים, עד שלבסוף הגיעו אל מצבה גדולה עשויה שיש.

היא הפנתה את מבטה לכיוון המילים החרוטות על השיש.

זה אכן היה הקבר של ג'יימס ולילי פוטר.

ג'יני הרימה את ראשה והביטה בהארי, שפניו היו רטובות מדמעות.

הוא החזירה לה מבט, וחייך עליה חיוך קטן.

"אה.. הארי?" אמרה ג'יני בקול רם מעט.

"מה?" ענה לה הארי, כמעט ללא קול.

"אולי, נלך?" אמרה ג'יני, בעוד שהיא משתדלת שהארי לא ישמע את מילתה האחרונה.

"רק עוד שנייה" אמר לה הארי, ממשיך להביט בקבר הוריו.

"שבי" הוא הוסיף, והתיישב על הקבר.

ג'יני התיישבה בהיסוס גם היא.

"ג'יני, את יודעת שאני אוהב אותך.." פתח הארי, מבלי להפנות את מבטו אל ג'יני.

"גם אני אוהבת אותך.." אמרה ג'יני, קצת בחוסר סבלנות.

"ויש משהו.. ש.. אני רוצה לשאול אותך כבר הרבה זמן.." אמר הארי, והרים את עיניו אל ג'יני.

"אז.. קדימה" אמרה ג'יני בציפייה.

"ג'יני.. אולי.. תרצי להיות אשתי?" אמרה הארי בלחישה.

"ג'יני הרגישה שליבה קופא.

היא לא יכלה לזוז, לא לדבר, לא לעשות שום דבר, מלבד להתרגש, ולשמוח בכל ליבה.

לבסוף, כאשר נראה היה שעברו כבר שעות ארוכות, פצתה ג'יני את פיה ואמרה בקול היפה והצלול ביותר שנשמע אי פעם בכל עולם בני האדם: "כמובן, הארי!" ונישקה אותו נישקה גדולה.

יצא די יפה, לא? אני אישית- אהבתי!

ועכשיו תורכם- ת-ג-י-ב-ו-!-!-!-!-!

נכתב על ידי Nice to meet you, a littel frog , 12/9/2008 17:47  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פיקר ראשון- הנשיקה שלא נשכח


סוף סוף פיקצר!
ממש השקעתי בו, והנושא הוא באמת, מאאאוד מקורי=]

מקווה שתאהבו!

שם הפיקצר: הנשיקה שלא נשכח [אני חייבת לכתוב, שמה שעולה לי כרגע בראש זה: איכס!!!]

שם הכותב: שיר

פאנדום: ה"פ

דירוג: בין GP ל-GP13

שיפ: טדי/ויקטואר

ויתור זכויות: למי זה יכול להיות? אה, לרולינג!

תקופה: הילדים של הארי

ז'אנר: רומנטיקה [הביטו נא בסוגריים שבסעיף 'שם הפיקצר'... ><]

הערות: הפיקצר מתרחש ביום של הפורולוג שבספר השביעי, בקטע שבו ג'יימס רואה את ויקטואר וטדי מתנשקים.

 

זאת הייתה השנה השביעית של ויקטואר בהווגרטס.

השביעית והאחרונה.

היא טיילה ברציף גוררת את רגליה במיאוס ומבטה נעוץ באדמה, כלפתע הנעליים של נפגשו בנעליים של מישהו אחר.

היא הרימה את ראשה.

טדי עמד שם, והביט עליה.

הוא לא חייך, כמו בדרך כלל, ופניו עתו הבעה, שאף אחד אף פעם לא יוכל לפרש.

"היי" אמרה ויקטואר בלחש

"היי" השיב טדי כמעט ללא קול.

ויקטואר תמיד אהבה את טדי, אבל הסיכויים שהוא אהב אותה.. היו כל כך קטנים, שויקטואר אף פעם אפילו לא העלתה על דעתה שהם יהיו חברים.

לפתע פתח טדי את פיו ואמר במילים חפוזות ובשקט: "בואי אחרי".

הוא התקדם לפינה שקטה וריקה מאדם שבקצה הרציף, וויקטואר הלכה אחריו, סמוקת פנים ואדומה כעגבנייה.

ויקטואר נעמדה מולו.

הוא נעץ בה את עיניו, שהתחילו להחליף צבעים: כחול, ירוק, אפור.. דבר שיכול לקרות רק למטאמורפמאגוסים.

ויקטואר הרגישה כיצד כולה מאדימה, והצטערה שהיא איננה יכולה פשוט להיעלם.

"תראי.." פתח לפתע טדי, והניח את כף ידו על כף ידה, "הייתי רוצה לבקש ממך משהו..".

ויקטואר הרגישה שהיא עוד שנייה מתפוצצת.

"זה פשוט.. בחופש.. אני חושב ש.. ש.. אולי ויקטואר, תרצי להיות.. חברה שלי?" מלמל טדי והשפיל את מבטו.

ויקטואר הרגישה שהיא עומדת לקום בכל רגע מהמיטה, לשפשף את עיניה ולגלות שזה חלום.

אבל לא, היא נשארה ערה, והינה ההזדמנות שלה להיות סוף סוף עם טדי!

לבסוף, אולי מתוך חוסר בררה, תפסה ויקטואר בידו של טדי ואמרה בקול בוטח: "מאוד".

טדי הרים את מבטו.

חיוך ענק היה נסוך על פניו.

הוא קירב את ראשו על ראשו של ויקטואר, תפס אותה, חיבק אותה חיבוק חזק, ואז..הוא נישק אותה.

זה היה רגע עצום, ממש מופלא, רגע שלא ישכח אף אחד מהם לעולם.

בתור פיקצר ראשון, לדעתי יצא יפה..

אבל, אני רוצה לשמוע גם את דעתכם!

אז קדימה, תגיבו!

נכתב על ידי Nice to meet you, a littel frog , 12/9/2008 17:11  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הודעה חשובה!!!


אוקי, אני באמת מצטערת שלא עדכנתי מלא זמן! קרו לי מלא דברים, ואני בלחץ מהלימודים ולמרות שזה רק השבוע השני יש לי מלא שיעורים.

אני סוגרת את הבלוג זמנית, לבערך שבוע-שבועיים, וכמובן בזמן הזה הוסיף את הפיקצרים שהבטחתי, פרקים חדשים, ואלי אפילו פאנפיק חדש =]

אני באמת מצטערת ומבטיחה שבסיום השיפוצים אני אמשיך לעדכן.

 

שיר=]

נכתב על ידי Nice to meet you, a littel frog , 12/9/2008 16:25  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הקודם   
דפים:  

739
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , מדע בדיוני ופנטזיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNice to meet you, a littel frog אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Nice to meet you, a littel frog ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)