הבטחתי לכם שאני אכתוב מה היה אחר כך.
דיברתי עם החברה שלי והיא הודתה בפניי שהוא אוהבת את מי שאני אוהבת. היא ידעה שאם היא תגיד לי את זה אני אוותר עליו בשבילה. זה כמעט פעל לה. יום אחרי זה היה לי קשה לדבר איתו. הוא לא הבין מה קרה לי והוא ניסה להצחיק אותי.
בהפסקה, אריאל, החברה הכי טובה שלי ניסתה לעורר בי רוח מלחמה: "מה את סתומה?!?!?? אין לה סיכוי איתו כי הוא אוהב אותך!! תראי איך הוא מתייחס אלייך!!! היא יושבת ממש ליידו!!! ואת מאחוריו והוא מסתכל רק עלייך!! זה מלחמה עליו ואת תנצחי!!! אל תוותרי לה!!! הוא כמעט שלך!!!".
זה שיכנע אותי מאוד!! שיעור אחרי ההפסקה, חזרתי לצחוק איתו ולדבר איתו, והיא רק נעצה מבטים של קנאה צורבת.
הוא אהב אותי ואני הייתי עיוורת, לא העליתי בדעתי שזה הדדי.
עברה תקופה,זה היה יום לפני השביתה הגדולה שהמורים אירגנו.
באתי לביה"ס עם חיוך מרוח על כל הפנים. תכננו כל מיני דברים לשביתה שנעשה ביחד. אמרתי לו בוקר טוב, אבל הוא נעץ בי מבט ולא ענה לי. ממש לא הבנתי למה.
הוא לא הסתובב אלי בשיעורים, וכשקראתי לו הוא רק אמר "עזבי אותי".
הוא היה בסדר עם כל החברים שלו, ואין לו הורמונים ואין סיכוי שהוא במחזור כי הוא גבר בטירוף!!!
בהפסקה הילדה הקנאית רצה אחרי וצעקה: "דיאנה!!! בואי מהר!!!!!! אני חייבת להגיד לך משו ובבקשה אל תכעסי עלי!!!"
היא צחקקה וחייכה כשהיא אמרה את זה.
נתתי ביס בסנדוויץ' שוקולד שלי והיא אמרה: את זוכרת שאתמול ביקשתי ממך את האייסיקיו שלו?" [של הילד שהיא ואני אוהבות]
"כן, אבל לא יכולת לעשות כלום כי נשבעת שאת קוראת רק את האודות שלו. הוא אמר לך משו?"
"וואי אל תכעסי עלי" היא צחקה ולא יכלה כמעט לנשום, ואני לא ידעתי למה...
"מה עשית ימפגרת?!" אמרתי לה בהבעה עצבנית.
"יו אני לא יודעת איפה לקבור את עצמי!!!!!!"
"מה עשית!?!??!??!?" צעקתי עליה ונהייתי מודאגת.
נתתי ביס מהסנדוויץ' ותוך כדי היא אמרה:
"ניסיתי לשדך בינייכם..." היא התחילה להתפקע מצחוק ולי הביס נתקע בגרון והסנדוויץ' נפל על הריצפה!
ככה שתי דקות.
"בגלל זה הוא לא מדבר איתי...... אוי אלוהים זה בגללך?!..." אמרתי בלחש.
הכנסתי לה בוקס לפנים.
והיא התפוצצה מצחוק.
רציתי לבכות. ראיתי את החברה הכי טובה שלי באופק וצרחתי:
"אריאל!!!!!!!!!!!!!!!! אריאל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! בואי עכשיו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"
"רגע אני עם אנשים!!"
רצתי אליה, ואמרתי: "אריאל צריכה ללכת, אנא נסו שוב במועד מאוחר יותר!!"
סיפרתי לה מה קרה, והיא הייתה בשוק טוטאלי.
הילדה הקנאית ניסתה לשכנע אותי שזה היה בטעות, ואני נאיבית כל כך,אז האמנתי.
הוא לא דיבר איתי יותר, הוא נהייה בנאדם אחר לגמרי.
היא הדפיסה לי את השיחה וקראתי מה כתוב:
"סליחה שאני כל כך ישירה אבל אתה אוהב את דיאנה? כי זה ממש נראה ככה..."
"למה נראה לך שאני אוהב את המפגרת הזאתי?! אני סתם מדבר איתה כדי שהיא תביא לי דברים בשיעורים..."
"אז אתה מנצל אותה!"
"אפשר להגיד, לא סתם מה אני מניאק?"
"או קיי...."
"אני סתם מדבר איתה כשמשעמם לי בשיעורים..."
"לא נראה לי שהיא חושבת ככה..."
כאן הסתיימה כעקרון השיחה. אבל היא רצתה כאילו אתמול לשלוח לי אותה. אז היא בטעות העתיקה אותה והדביקה אותה בשיחה שלו!!!
חזרנו מהשביתה. והוא עבר לכיתה אחרת. ומאז הכל הסתבך...
היא הלכה ליד הבית שלו, וחרטה על עץ:"אני דיאנה אוהבת את ______ ____-_"
שם+שם משפחה...
מהר מאוד גם זה הסתבך... הוא התעצבן עלי מאוד, וכולם כנראה ראו את זה.
בשעת לילה מאוחרת, הלכתי עם סכין וקילפתי את כל מה שהיה כתוב... תוך כדי שיורדות לי דמעות,
הוא התחיל לרדת עלי מול כל החברים של אח שלו שבכיתה י"א. אבל יצאתי מזה בסדר.
הוא ראה את הבלוג הקודם שלי, וזה עלה לי ביוקר, כי הוא אירגן את כולם נגדי....
מה אני יעשה עכשיו?...
המשך יבוא....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
