הלב שלי שבור

לא יודעת מה קרה לי,

איך הכל השתנה לי,

רק בכמה מלים נהרסו החיים.

הסתכלת בעיניי ואמרת לי די,

ואני רק נדהמת, התרסקו לי חיי.

הלב שנשבר, לא זה עוד לא עבר,

רסיסי הזכוכית של לבי,

חותכים והורסים כל איבר בגופי.

לא אתה לא מצטער,

אתה כבר מתגבר,

עלי, עלינו ביחד,

והזמן רק חולף אתה לא מתעייף

מנצל את המקום

להפוך לגיהנום.

הגעתי עד לכאן, מיואשת פגועה,

יריקות בפנים, מי אם לא אתה,

הקליפה כבר סדוקה, הבפנים ריקבון,

ואני שם לבדי, וכולי עיוורון.

אני כותבת לך, מכאן, מהלב,

שבכל יום אצלי עדיין כואב,

הזמן לא הספיק לרפא את הפצעים,

והצלקת תישאר לי לכל החיים.

לא אתה לא מצטער,

אתה כבר מתגבר,

עלי, עלינו ביחד,

והזמן רק חולף אתה לא מתעייף,

מצנל את המקום,

להפוך לגיהנום...